Eruvin 5:9-6:1 - Mishna Yomit

משנה ט

אמר להן ר' עקיבא אי אתם מודים לי בנותן ערובו במערה שאין לו ממקום ערובו אלא אלפים אמה אמרו לו אימתי בזמן שאין בה דיורין אבל יש בה דיורין מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה נמצא קל תוכה מעל גבה ולמודד שאמרו נותנין לו אלפים שאפילו סוף מדתו כלה במערה

ר' עובדיה מברטנורא

אימתי בזמן שאין בה דיורים
שנפרצו מחיצותיה ואינה ראויה לדיורין, שאם ראויה לדיורין אע"פ שאין בה עכשיו דיורין אינה נחשבת כולה אלא כד' אמות לדברי חכמים. וכן עיר שאין יושב בה ויש לה חומה סביב שנתן בה עירובו נחשבת כד' אמות, ואפילו היא גדולה כאנטוכיא

נמצא קל תוכה מעל גבה
דאילו גבה של מערה אם נתן שם עירובו אין לו אלא אלפים אמה ממקום עירובו, דגבה אינו ראוי לדיורין ותוכה מהלך את כולה וחוצה לה אלפים אמה

ולמודד שאמרו
אע"פ שחולקים חכמים על ר"ע בנותן עירובו בעיר לומר שכל העיר לו כד' אמות, מודים הן שהבא ממקום שביתתו וכלתה מדתו של אלפים אמה אפילו במערה שיש בה דיורין שאינו נכנס להלן ממדתו כלום

----------------------------
פרק ו

משנה א

הדר עם הנכרי בחצר או עם מי שאינו מודה בערוב הרי זה אוסר עליו דברי ר' מאיר ר' אליעזר בן יעקב אומר לעולם אינו אוסר עד שיהו שני ישראלים אוסרין זה על זה

ר' עובדיה מברטנורא

הדר. מי שאינו מודה בעירוב
כותי

הרי זה אוסר עליו
לטלטל מביתו לחצר, עד שישכור ממנו רשות שיש לו בחצר

לעולם אינו אוסר עד שיהיו שני ישראלים
בין לתנא קמא בין לרבי אליעזר בן יעקב דירת עובד כוכבים לאו שמה דירה ובדין הוא שלא תאסור, אלא דגזור רבנן כדי שלא ידור ישראל עם העובד כוכבים שלא ילמד ממעשיו. ת"ק סבר אע"ג דעכו"ם חשיד אשפיכת דמים ואסור לישראל להתיחד עמו, זמנין דמקרי ודייר ישראל עם העובד כוכבים, ואמור רבנן אין עירוב מועיל במקום עכו"ם ואין בטול רשות מועיל במקום עכו"ם עד שישכיר, והעכו"ם לא ישכיר דחייש לכשפים ומתוך כך לא יבא ישראל לדור עם העכו"ם ולא ילמוד ממעשיו. ור"א בן יעקב סבר כיון דעכו"ם חשוד אשפיכת דמים, תרי, דשכיחי דדיירי גזרו בהו רבנן, חד, דלא שכיח דדייר, שאסור להתיחד עם העכו"ם לא גזרו ביה רבנן. והלכה כראב"י. ושוכרים מן העובד כוכבים אפילו בפחות משוה פרוטה ואפילו בשבת. ואע"פ שאין העכו"ם מבטל רשותו עד שישכור ממנו, ישראל יכול לבטל רשות ואפילו בשבת, והוא שיאמר לחברו כשלא עירבו רשותי מבוטלת לך, ויהיה הוא אסור לטלטל בחצר וחברו מותר, ואם ירצו אחר שהשלים חברו לטלטל מה שצריך לו יכול חברו לחזור ולבטל לו רשותו ויהיה הוא מותר וחברו אסור

Eruvin5: 9

אָמַר לָהֶן רַבִּי עֲקִיבָא: אִי אַתֶּם מוֹדִים לִי בְּנוֹתֵן עֵרוּבוֹ בַמְּעָרָה, שֶׁאֵין לוֹ מִמְּקוֹם עֵרוּבוֹ אֶלָּא אַלְפַּיִם אַמָּה? אָמְרוּ לוֹ: אֵימָתַי? בִּזְמַן שֶׁאֵין בָּהּ דִּיוּרִין; אֲבָל יֵשׁ בָּהּ דִּיוּרִין, מְהַלֵּךְ אֶת כֻּלָּהּ וְחוּצָה לָהּ אַלְפַּיִם אַמָּה. נִמְצָא קַל תּוֹכָהּ מֵעַל גַּבָּהּ. וְלַמּוֹדֵד שֶׁאָמְרוּ: ,,נוֹתְנִין לוֹ אַלְפַּיִם“, שֶׁאֲפִלּוּ סוֹף מִדָּתוֹ כָלֶה בַמְּעָרָה.

R’ Akiva said to them: Do you not agree with me regarding one who placed his eruv in a cave, that he has no more than two thousand cubits? They answered him: ‘‘When is this so? Only when there are no inhabitants in it; but if it had inhabitants in it, he may traverse its entirety and beyond it for two thousand cubits.’’ Thus it follows that its interior is more lenient than its roof. And concerning the surveyor, about whom they said, ‘‘We give him two thou-sand cubits,’’ even if his measurement ended in the middle of a cave [it is so].

Eruvin6: 1

הַדָּר עִם הַנָּכְרִי בְחָצֵר, אוֹ עִם מִי שֶׁאֵינוֹ מוֹדֶה בְעֵרוּב, הֲרֵי זֶה אוֹסֵר עָלָיו — דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: לְעוֹלָם אֵינוֹ אוֹסֵר עַד שֶׁיְּהוּ שְׁנֵי יִשְׂרְאֵלִים אוֹסְרִין זֶה עַל זֶה.

One who lives together with a gentile in a [single] courtyard, or with one who does not accept [the laws of] eruv, that person places a restriction upon him — [these are] the words of R’ Meir. R’ Eliezer ben Yaakov says: He never restricts, unless there are two Jews restricting each other.

Suggestions