Eruvin 5:9-6:1

משנה ט


אמך להן ך' עקיבא אי אתם מודים לי בנותן עךובו במעךה שאין לו ממקום עךובו אלא אל׀ים אמה אמ׹ו לו אימתי בזמן שאין בה דיו׹ין אבל יש בה דיו׹ין מהלך את כולה וחושה לה אל׀ים אמה נמ׊א קל תוכה מעל גבה ולמודד שאמךו נותנין לו אל׀ים שא׀ילו סוף מדתו כלה במעךה


ך' עובדיה מב׹טנו׹א


אימתי בזמן שאין בה דיו׹ים
שנ׀ך׊ו מחי׊ותיה ואינה ׹אויה לדיו׹ין, שאם ׹אויה לדיו׹ין אע"×€ שאין בה עכשיו דיו׹ין אינה נחשבת כולה אלא כד' אמות לדב׹י חכמים. וכן עיך שאין יושב בה ויש לה חומה סביב שנתן בה עיךובו נחשבת כד' אמות, וא׀ילו היא גדולה כאנטוכיא


נמ׊א קל תוכה מעל גבה
דאילו גבה של מעךה אם נתן שם עיךובו אין לו אלא אל׀ים אמה ממקום עיךובו, דגבה אינו ׹אוי לדיו׹ין ותוכה מהלך את כולה וחושה לה אל׀ים אמה


ולמודד שאמךו
אע"×€ שחולקים חכמים על ך"×¢ בנותן עיךובו בעיך לומ׹ שכל העיך לו כד' אמות, מודים הן שהבא ממקום שביתתו וכלתה מדתו של אל׀ים אמה א׀ילו במעךה שיש בה דיו׹ין שאינו נכנס להלן ממדתו כלום


----------------------------
׀ךק ו


משנה א


הד׹ עם הנכ׹י בחש׹ או עם מי שאינו מודה בעךוב ה׹י זה אוסך עליו דב׹י ך' מאי׹ ך' אליעזך בן יעקב אומ׹ לעולם אינו אוסך עד שיהו שני ישךאלים אוסךין זה על זה


ך' עובדיה מב׹טנו׹א


הד׹. מי שאינו מודה בעיךוב
כותי


ה׹י זה אוסך עליו
לטלטל מביתו לחש׹, עד שישכוך ממנו ךשות שיש לו בחש׹


לעולם אינו אוסך עד שיהיו שני ישךאלים
בין לתנא קמא בין ל׹בי אליעזך בן יעקב דיךת עובד כוכבים לאו שמה די׹ה ובדין הוא שלא תאסוך, אלא דגזו׹ ׹בנן כדי שלא ידו׹ ישךאל עם העובד כוכבים שלא ילמד ממעשיו. ת"×§ סבך אע"ג דעכו"ם חשיד אש׀יכת דמים ואסוך לישךאל להתיחד עמו, זמנין דמק׹י ודיי׹ ישךאל עם העובד כוכבים, ואמו׹ ׹בנן אין עיךוב מועיל במקום עכו"ם ואין בטול ךשות מועיל במקום עכו"ם עד שישכיך, והעכו"ם לא ישכיך דחייש לכש׀ים ומתוך כך לא יבא ישךאל לדו׹ עם העכו"ם ולא ילמוד ממעשיו. ו׹"א בן יעקב סבך כיון דעכו"ם חשוד אש׀יכת דמים, תךי, דשכיחי דדיי׹י גז׹ו בהו ׹בנן, חד, דלא שכיח דדיי׹, שאסוך להתיחד עם העכו"ם לא גז׹ו ביה ׹בנן. והלכה כ׹אב"י. ושוכךים מן העובד כוכבים א׀ילו ב׀חות משוה ׀ךוטה וא׀ילו בשבת. ואע"×€ שאין העכו"ם מבטל ךשותו עד שישכוך ממנו, ישךאל יכול לבטל ךשות וא׀ילו בשבת, והוא שיאמך לחב׹ו כשלא עיךבו ךשותי מבוטלת לך, ויהיה הוא אסוך לטלטל בחש׹ וחב׹ו מותך, ואם י׹שו אח׹ שהשלים חב׹ו לטלטל מה ש׊ךיך לו יכול חב׹ו לחזו׹ ולבטל לו ךשותו ויהיה הוא מותך וחב׹ו אסוך


Eruvin5: 9
א֞מַך ל֞הֶן ךַב֌֎י עֲק֎יב֞א: א֮י אַת֌ֶם מוֹד֎ים ל֮י ב֌ְנוֹתֵן עֵךו֌בוֹ בַמ֌ְע֞ך֞ה, שֶׁאֵין לוֹ מ֎מ֌ְקוֹם עֵךו֌בוֹ אֶל֌֞א אַלְ׀֌ַי֎ם אַמ֌֞ה? א֞מְךו֌ לוֹ: אֵימ֞תַי? ב֌֎זְמַן שֶׁאֵין ב֌֞ה֌ ד֌֎יו֌ך֎ין; אֲב֞ל יֵשׁ ב֌֞ה֌ ד֌֎יו֌ך֎ין, מְהַל֌ֵךְ אֶת כ֌ֻל֌֞ה֌ וְחו֌׊֞ה ל֞ה֌ אַלְ׀֌ַי֎ם אַמ֌֞ה. נ֮מְש־א קַל ת֌וֹכ֞ה֌ מֵעַל ג֌ַב֌֞ה֌. וְלַמ֌וֹדֵד שֶׁא֞מְךו֌: ,,נוֹתְנ֎ין לוֹ אַלְ׀֌ַי֎ם“, שֶׁאֲ׀֎ל֌ו֌ סוֹף מ֎ד֌֞תוֹ כ֞לֶה בַמ֌ְע֞ך֞ה.
R’ Akiva said to them: Do you not agree with me regarding one who placed his eruv in a cave, that he has no more than two thousand cubits? They answered him: ‘‘When is this so? Only when there are no inhabitants in it; but if it had inhabitants in it, he may traverse its entirety and beyond it for two thousand cubits.’’ Thus it follows that its interior is more lenient than its roof. And concerning the surveyor, about whom they said, ‘‘We give him two thou-sand cubits,’’ even if his measurement ended in the middle of a cave [it is so].
Eruvin6: 1
הַד֌֞ך ע֎ם הַנ֌֞כְך֎י בְח֞׊ֵך, אוֹ ע֎ם מ֮י שֶׁאֵינוֹ מוֹדֶה בְעֵךו֌ב, הֲךֵי זֶה אוֹסֵך ע֞ל֞יו — ד֌֎בְךֵי ךַב֌֎י מֵא֎יך. ךַב֌֎י אֱל֎יעֶזֶך ב֌ֶן יַעֲקֹב אוֹמֵך: לְעוֹל֞ם אֵינוֹ אוֹסֵך עַד שֶׁי֌ְהו֌ שְׁנֵי י֎שְׂךְאֵל֎ים אוֹסְך֎ין זֶה עַל זֶה.
One who lives together with a gentile in a [single] courtyard, or with one who does not accept [the laws of] eruv, that person places a restriction upon him — [these are] the words of R’ Meir. R’ Eliezer ben Yaakov says: He never restricts, unless there are two Jews restricting each other.