Eiruvin 6:4-5

משנה ד

מאימתי נותנין רשות בש"א מבעוד יום ובה"א משחשיכה מי שנתן רשותו והוציא בין בשוגג בין במזיד הרי זה אוסר דברי ר"מ רבי יהודה אומר במזיד אוסר בשוגג אינו אוסר

ר' עובדיה מברטנורא

ב"ש אומרים מבעוד יום דסברי ביטול רשות מקנה רשותא הוא, ומקנה רשות בשבת אסור

וב"ה אומרים אף משתחשך סברי ביטול לאו אקנויי רשותא הוא אלא אסתלוקי מרשותא, ואסתלוקי מרשותא בשבת שפיר דמי. ובברייתא פירשו דבכל דוכתא אמרינן כיון שנאסר למקצת שבת נאסר לכולה חוץ ממבטל רשות

מי שנתן רשותו והוציא שחזר ונשתמש ברשות שבטל

אחד שוגג ואחד מזיד דקניס שוגג אטו מזיד. ואין הלכה כר"מ

------------- משנה ה

בעל הבית שהיה שותף לשכנים לזה ביין ולזה ביין אינם צריכים לערב לזה ביין ולזה בשמן צריכים לערב רש"א אחד זה ואחד זה אינם צריכים לערב

ר' עובדיה מברטנורא

שהוא שותף עם שכניו שבמבוי, לשם שותפות בעלמא ולא לשם עירוב

א"צ לערב והוא שיהיו כולן שותפין בכלי אחד. ודוקא שתופי מבואות הוו ביין כדתנן בכל מערבין ומשתתפין, אבל עירובי חצירות אין מערבין אלא בפת, דעירוב משום דירה הוא ודירה של אדם אין לבו נמשך אלא בפת. ואם שתף שתופי מבואות בפת כ"ש דחשיב טפי וסומכין על אותו שתוף של פת במקום עירוב וא"צ לערב עירובי חצירות, אבל אם נשתתפו ביין או בשאר דברים צריכים לערב עירובי חצירות ואין סומכין על השתוף, כדי שלא תשתכח תורת עירוב מן התינוקות

ר"ש אומר כו ואין הלכה כר"ש