משנה ב
כותל שבין שתי חצרות גבוה עשרה ורוחב ארבעה מערבין שנים ואין מערבין אחד היו בראשו פירות אלו עולין מכאן ואוכלין ואלו עולין מכאן ואוכלין ובלבד שלא יורידו למטה נפרצה הכותל עד י' אמות מערבין שנים ואם רצו מערבין אחד מפני שהוא כפתח יותר מכאן מערבין אחד ואין מערבין שנים
ר' עובדיה מברטנורא
כותל שבין שתי חצרות האי דנקט רחב ד' לאו משום דצריך רוחב ד' למיהוי סתימה, דמחיצה ברוחב כל דהו הויא סתימה. אלא משום דבעי למיתני סיפא היו בראשו פירות אלו עולין מכאן ואוכלין ובלבד שלא יורידו למטה, דחשיב רשות באנפי נפשה, ולהאי דינא צריך שיהיה רוחב ד', דפחות מד' הוי מקום פטור ומותרין אלו ואלו להוריד למטה
ובלבד שלא יורידו למטה לדיורין בבתים, אבל בחצר שרי
יותר מכאן הוי פירצה, והויא כולה כחצר אחת, ואם עירבה כל אחת לעצמה הוי כאילו חולקין את עירובן ואוסרין אלו על אלו
-------------------------------- משנה ג
חריץ שבין שתי חצירות עמוק עשרה ורוחב ארבע מערבין שנים ואין מערבין אחד אפילו מלא קש או תבן מלא עפר או צרורות מערבין אחד ואין מערבין שנים
ר' עובדיה מברטנורא
חריץ ארוך הוא ומפסיק על פני כל החצר כולה
ורחב ד דפחות מכאן נוח לפסעו משפתו לשפתו
ואפילו מלא תבן וקש לאו סתימה היא, דלא מבטל ליה להתם דסופו ליטלו