Eiruvin 7:10-11 - Mishna Yomit

משנה י
בכל מערבין ומשתתפין חוץ מן המים ומן המלח דברי ר' אליעזר ר' יהושע אומר ככר הוא עירוב אפילו מאפה סאה והיא פרוסה אין מערבין בה ככר באיסר והוא שלם מערבין בו

ר' עובדיה מברטנורא

בכל מערבין
עירובי תחומין, דאילו עירובי חצרות אין מערבין אלא בפת. ומיהו בכל מערבין דאמר ר' אליעזר הכא לאתויי עירובי חצירות שמערבין בפת פרוסה וא"צ ככר שלימה, ופליג עליה ר"י ואמר דוקא ככר שלם הוא עירוב. והלכה כר"י

אין מערבין בה
וטעמא משום, איבה שבאים בני החצר לידי מחלוקת לומר אני נותן שלימה והוא נותן פרוסה

ככר באיסר והוא שלם מערבין בו
נותנין אותו בעירוב עם שאר ככרות של בני חצר, ובלבד שיהיה בין כולם כגרוגרת לכל אחד ואחד. ורמב"ם פירש דככר שלם כאיסר מערבין בו לבדו לכל בני החצר ואין צריך שיעור

--------------------------------------------
משנה יא

נותן אדם מעה לחנוני ולנחתום כדי שיזכה לו עירוב דברי רבי אליעזר וחכמים אומרים לא זכו לו מעותיו ומודים בשאר כל אדם שזכו לו מעותיו שאין מערבין לאדם אלא מדעתו אמר רבי יהודה במה דברים אמורים בעירובי תחומין אבל בעירובי חצרות מערבין לדעתו ושלא לדעתו לפי שזכין לאדם שלא בפניו ואין חבין לאדם שלא בפניו

ר' עובדיה מברטנורא

נותן אדם מעה לחנוני
המוכר יין, ודר עמו במבוי

או לנחתום
המוכר ככרות ודר עמו בחצר שיזכה לו בעירוב עם חבריו. אם יבואו בני מבוי לקנות ממך יין לשתוף, או בני חצר לקנות ככר לעירוב, שיהיה לי חלק בו

לא זכו לו מעותיו
שאין מעות קונות עד שימשוך. ואפילו עירב זה החנוני לכל האחרים וזכה גם לזה, אינו עירוב, שהרי לא נתכוין לזכות לו במתנת חנם כשאר המזכין בעירוב אלא שיקנה במעה, והרי אינה קונה לו דמעות אינן קונות ונמצא מערב לו במעותיו

ומודים בשאר כל אדם
בעל הבית שאמר לו חבירו הילך מעה זו וזכה לי בעירוב והלך וזיכה לו, שקנה עירוב, דהואיל ואין בעל הבית רגיל למכור ככרות לא נתכוין זה אלא לעשותו שליח ונעשה כאומר לו ערב לי

שאין מערבין לאדם
כשמערבין לו משלו אלא מדעתו. הלכך גבי חנוני כי אמר לו זכה לי לא נתכוין אלא לקנות ממנו ולא סמך עליו שיעשה שלוחו ומעות אינן קונות ולא סמכיה דעתיה נמצא מערב לו שלא מדעתו

עירובי תחומין
חוב הוא שמפסיד לצד האחר ושמא אין נוח לו. והלכה כר' יהודה

Eruvin7: 10

בַּכֹּל מְעָרְבִין וּמִשְׁתַּתְּפִין, חוּץ מִן הַמַּיִם וּמִן הַמֶּלַח — דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: כִּכָּר הוּא עֵרוּב. אֲפִלּוּ מַאֲפֵה סְאָה וְהִיא פְרוּסָה, אֵין מְעָרְבִין בָּהּ; כִּכָּר בְּאִיסָר וְהוּא שָׁלֵם, מְעָרְבִין בּוֹ.

Any [food] may be used to make an eruv or a shituf, except water or salt — [these are] the words of R’ Eliezer. R’ Yehoshua says: A loaf is an eruv. Even if it is baked from a se’ah but it is broken, it may not be used for an eruv; a loaf worth an issar, but which is whole, may be used for an eruv.

Eruvin7: 11

נוֹתֵן אָדָם מָעָה לְחֶנְוָנִי וּלְנַחְתּוֹם כְּדֵי שֶׁיְּזַכֶּה לוֹ עֵרוּב — דִּבְרֵי רַבִּי אֱלִיעֶזֶר. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא זָכוּ לוֹ מָעוֹתָיו. וּמוֹדִים בִּשְׁאָר כָּל אָדָם שֶׁזָּכוּ לוֹ מָעוֹתָיו. שֶׁאֵין מְעָרְבִין לְאָדָם אֶלָּא מִדַּעְתּוֹ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה: בַּמֶּה דְבָרִים אֲמוּרִים? בְּעֵרוּבֵי תְחוּמִין, אֲבָל בְּעֵרוּבֵי חֲצֵרוֹת מְעָרְבִין לְדַעְתּוֹ וְשֶׁלֹּא לְדַעְתּוֹ; לְפִי שֶׁזָּכִין לְאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו, וְאֵין חָבִין לְאָדָם שֶׁלֹּא בְּפָנָיו.

A person may give a ma’ah to a grocer or to a baker in order that he give him possession in an eruv — [these are] the words of R’ Eliezer. But the Sages say: His money does not effect possession. But they concur that in regard to other people his money gives him possession. And we cannot make an eruv for a person except with his consent. R’ Yehudah said: To what do these words apply? To eruvei techumin, but in regard to eruvei chatzeiros, we may make an eruv with his consent or without his consent; for we may benefit a person in his absence, but we may not disadvantage a person except in his presence.

Suggestions