Eiruvin 8:1-2 - Mishna Yomit

פרק ח

משנה א

כיצד משתתפין בתחומין מניח את החבית ואומר הרי זה לכל בני עירי לכל מי שילך לבית האבל או לבית המשתה וכל שקבל עליו מבעוד יום מותר משתחשך אסור שאין מערבין משתחשך

ר' עובדיה מברטנורא

כיצד. לכל מי שילך לבית האבל וכו
דמילי דמצוה נינהו, וקיי"ל אין מערבין עירובי תחומין אלא לדבר מצוה

וכל מי שקבל עליו
לסמוך על עירוב זה מותר

ומשחשיכה אסור
והני מילי כשלא הודיעוהו מבעוד יום, אבל הודיעוהו מבעוד יום אפילו לא קיבל עליו לסמוך על עירוב זה בודאי אלא משחשיכה, מותר

-----------------------------------
משנה ב

כמה הוא שיעורו מזון שתי סעודות לכל אחד מזונו לחול ולא לשבת דברי רבי מאיר רבי יהודה אומר לשבת ולא לחול וזה וזה מתכוונין להקל ר' יוחנן בן ברוקה אומר מככר בפונדיון מד' סאין בסלע ר' שמעון אומר שתי ידות לככר משלש לקב חצייה לבית המנוגע וחצי חציה לפסול את הגויה

ר' עובדיה מברטנורא

מזון שתי סעודות לכל אחד
מתוך שקונה שביתתו שם צריך להניח שם מזון שצריך לו לשבת

אלו ואלו מתכוונים להקל
רבי מאיר סבר בשבת אכיל אינש טפי משום דבסים תבשיליה. ור' יהודה סבר כיון דבשבת אכיל שלש סעודות אינו מרבה לאכול בכל סעודה, וב' סעודות של חול הוי טפי מב' סעודות של שבת

ככר בפונדיון
ככר הלקוח בפונדיון כשמוכרין ד' סאין חטין לסלע. וד' סאין הן כ"ד קבין, והסלע כ"ד מעין, נמצא קב לכל מעה, והמעה שני פונדיונין, הרי ככר הנמכר בשוק בפונדיון הוא חצי קב, והחנוני לוקח החצי לשכר האפיה והטחינה, נמצא ככר הלקוח מן החנוני בפונדיון הוא רובע קב שהם ו' ביצים, שהקב כ"ד ביצים, והם שיעור ב' סעודות של עירוב לדברי רבי יוחנן בן ברוקא. והלכה כמותו

רבי שמעון
ממעט בשיעור ואומר. שדי לערב בשתי ידות של ככר של ג' ככרות לקב. וככר שלם של ח' ביצים הוא שלישית הקב. ושתי ידותיה שהם ה' ביצים ויותר הוו ב' סעודות

חציה לבית המנוגע
סתם מתניתין היא, והכי קאמר, חצי ככר שלם ששיערו בו בין למר ובין למר, הוא שיעור לשהיית בית המנוגע, שהנכנס לבית שיש בו נגע צרעת אע"פ שהוא טמא מיד אינו טעון כבוס בגדים עד שישהה כדי אכילה, וחצי ככר זו הוי כדי אכילה. ולרבי יוחנן בן ברוקה דאמר ככר שלם הוי רובע קב שהם ששה ביצים, נמצא חציה ג' ביצים והוא פרס דבכולי תלמודא. ולר' שמעון דאמר ככר שלם הוא של שלישית הקב שהם ח' ביצים, הוי חציה ד' ביצים והוא פרס דבכולי תלמודא אליבא דר' שמעון. ואע"ג דר"ש סבר דבככר שלם יש ג' סעודות דהא שתי ידותיה קאמר ר"ש דהוי שתי סעודות, הני מילי בעירוב דנתכוונו בו להקל וא"צ שתי סעודות שלימות, אבל בכל שאר דוכתי סבירא ליה לר' שמעון דאין סעודה פחותה מחצי ככר של שלישית הקב, ובעינן שישהה כדי אכילת חצי ככר זו שהם ד' ביצים

חצי חציה לפסול את הגויה
דהאוכל אוכלים טמאים כחצי פרס נפסל גופו מדרבנן מלאכול בתרומה. וחצי פרס הוי ביצה ומחצה לר"י בן ברוקה, וב' ביצים לר"ש

Eruvin8: 1

כֵּיצַד מִשְׁתַּתְּפִין בִּתְחוּמִין? מֵנִיחַ אֶת הֶחָבִית, וְאוֹמֵר: ,,הֲרֵי זֶה לְכָל בְּנֵי עִירִי — לְכָל מִי שֶׁיֵּלֵךְ לְבֵית הָאֵבֶל אוֹ לְבֵית הַמִּשְׁתֶּה. וְכֹל שֶׁקִּבֵּל עָלָיו מִבְּעוֹד יוֹם, מֻתָּר; מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ, אָסוּר, שֶׁאֵין מְעָרְבִין מִשֶּׁתֶּחְשַׁךְ.

How do we make a communal eruvei techumin? One places a barrel, and declares: ‘‘Let this be for all the people of my town’’ — for whoever will go to a house of mourning or a house of rejoicing. Whoever accepted this while it was yet day is per-mitted; after dark, he is prohibited, because we cannot make an eruv after dark.

Eruvin8: 2

כַּמָּה הוּא שִׁעוּרוֹ? מְזוֹן שְׁתֵּי סְעֻדּוֹת לְכָל אֶחָד; מְזוֹנוֹ לְחֹל וְלֹא לְשַׁבָּת — דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: לְשַׁבָּת וְלֹא לְחֹל. וְזֶה וְזֶה מִתְכַּוְּנִין לְהָקֵל. רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: מִכִּכָּר בְּפֻנְדְּיוֹן, מֵאַרְבַּע סְאִין בְּסֶלַע. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: שְׁתֵּי יָדוֹת לְכִכָּר מִשָּׁלֹשׁ לְקַב. חֶצְיָהּ לְבַיִת הַמְנֻגָּע, וַחֲצִי חֶצְיָהּ לִפְסֹל אֶת הַגְּוִיָּה.

What is its quantity? Food for two meals for each person; of his food for a week-day, but not for the Sabbath — [these are] the words of R’ Meir. R’ Yehudah says: For the Sabbath, but not for a weekday. And both intend to rule leniently. R’ Yochanan ben Berokah says: A loaf worth a pundyon, when four se’ah cost a sela. R’ Shimon says: Two thirds of a loaf of which there are three to a kav. Half of it for a house infected with tzaraas, and one fourth of it to render one’s body pasul.

Suggestions