משנה ז
אמת המים שהיא עוברת בחצר אין ממלאין הימנה בשבת אלא אם כן עשה לה מחיצה גבוה י' טפחים בכניסה וביציאה רבי יהודה אומר כותל שעל גבה תדון משום מחיצה אמר ר' יהודה מעשה באמה של אבל שהיו ממלאין ממנה על פי זקנים בשבת אמרו לו מפני שלא היה בה כשיעור
ר' עובדיה מברטנורא
אמת המים אפילו ברשות היחיד כרמלית היא
עשו לה מחיצה בתוך אוגנה על פני רחבה שהוא ניכר שבשביל המים נעשית
באמה של אבל שם העיר, והיתה עוברת בתוך החצרות וממלאין ממנה בחצרות דמהניא לה מחיצות כותל החצר התלויות עליה. ור"י לטעמיה דפליג נמי אבור, ואין הלכה כמותו
שלא היה בה שיעור כרמלית, שלא היה עמוק עשרה או לא היה רחב ד', שאין המים נעשין רשות לעצמן להחשב כרמלית אא"כ עמוק עשרה ורחב ד'. עשו לה בכניסה ולא ביציאה לא מהני מידי דהא מחוברת למים שחוץ לחצר ביציאתו ונעשית הכל כרמלית עשו לה ביציאה ולא בכניסה נמי לא מהני דהא מחוברת למים שלמעלה חוץ לחצר זו. אבל עשו לה בכניסה וביציאה מהני, שנראה כאילו מתחילין בחצר זו
------------------------------------ משנה ח
גזוזטרא שהיא למעלה מן המים אין ממלאין הימנה בשבת אלא אם כן עשו לה מחיצה גבוה עשרה טפחים בין מלמעלה בין מלמטה וכן שתי גזוזטראות זו למעלה מזו עשו לעליונה ולא עשו לתחתונה שתיהן אסורות עד שיערבו
ר' עובדיה מברטנורא
גזוזטרא כעין דף או מקום מקורה היוצא מרשות היחיד ובולט על גבי המים
אא"כ עשו מחיצה כל סביבות הגזוזטרא או סביב נקב ד' על ד' החקוק באמצעיתה, דאמרינן גוד אחית מחיצתא
בין מלמעלה למעלה מן נקב הגזוזטרא
בין מלמטה מחוברת לגזוזטרא מתחתיה. ורמב"ם פירש מלמטה על המים כנגד נקב הגזוזטרא, דאמרינן גוד אסיק כאילו הגיע המחיצה לנקב שבגזוזטרא שממלאין ממנו
זו למעלה מזו ונקב שממלאין ממנו בעליונה מכוון כנגד נקב התחתונה
עשו לעליונה שנשתתפו בני התחתונה עם בני העליונה לעשות מחיצה בעליונה ולא עשו בתחתונה
שתיהן אסורות עד שיערבו שכיון שבני התחתונה שותפין במחיצה זו של עליונה אוסרין עליהם. ואם עשו לתחתונה ולא עשו לעליונה אע"פ שאין לעליונה שותפות במחיצה של תחתונה שתיהן אסורות. העליונה אסורה שהרי אין לה מחיצה, והתחתונה הואיל ויש דרך לעליונה עליה שגם היא ממלאת מים משם אוסרת עליה עד שיערבו עמה. והני מילי כששתי הגזוזטראות מופלגות זו מזו שיש גבוה י' טפחים או יותר בין זו לזו, אבל אם שתיהן בתוך י' אפילו עשו שתיהן מחיצה לעולם אוסרות זו על זו עד שיערבו