Eiruvin 8:9-10

משנה ט


חצר שהיא פחותה מד' אמות אין שופכין בתוכה מים בשבת אא"כ עשו לה עוקה מחזקת סאתים מן הנקב ולמטה בין מבחוץ בין מבפנים אלא שמבחוץ צריך לקמור מבפנים אין צריך לקמור


ר' עובדיה מברטנורא


אין שופכין לתוכה מים בשבת
דבד' אמות, המים שאדם עשוי להשתמש בהן בכל יום נבלעים שם במקומם ואין יוצאין לרה"ר, פחות מד"א, אין נבלעים במקומם ויוצאין לרה"ר


עוקה
גומא


מחזקת סאתים
מפני שהאדם עשוי להסתפק סאתים מים בכל יום


מן הנקב ולמטה
שיהיה החלל של העוקה מחזיק סאתים קודם שיגיעו המים אל הנקב שעל שפתה שבו מקלחין לרה"ר


בין מבפנים בין מבחוץ
בין שעשה העוקה בחצר בין שעשאה ברשות הרבים


צריך לקמור
לעשות עליה כמין כפה מכוסה מלמעלה כדי שתהא חלוקה מרשות הרבים


-------------------------------------
משנה י


ר' אליעזר בן יעקב אומר ביב שהוא קמור ד' אמות ברשות הרבים שופכין לתוכו מים בשבת וחכמים אומרים אפילו גג או חצר מאה אמה לא ישפוך על פי הביב אבל שופך מגג לגג והמים יורדין לביב החצר והאכסדרה מצטרפין לארבע אמות


ר' עובדיה מברטנורא


ביב
חריץ העשוי כדי שיקלחו המים ששופכין בחצר לרה"ר. והוא קמור במשך ד' אמות לרה"ר, דבד' אמות יש שיעור לבלוע בהן סאתים מים שאדם מסתפק בכל יום

שופכין לתוכו

דתיימי מיא ואין יוצאין לרשות הרבים


לא ישפוך על פי הביב
דכיון דבגויה שפיך מקלחי להדיא ונפקי לרשות הרבים והרואה אומר ששפכן סמוך ליציאתו לרשות הרבים. והלכה כחכמים


מצטרפין לד' אמות
אם יש בחצר עם האכסדרה ד' אמות על ד' אמות מצטרפין, ומותר לשפוך לתוכה מים ואין צריך עוקה


Eruvin8: 9
חָצֵר שֶׁהִיא פְחוּתָה מֵאַרְבַּע אַמּוֹת, אֵין שׁוֹפְכִין בְּתוֹכָהּ מַיִם בְּשַׁבָּת, אֶלָּא אִם כֵּן עָשׂוּ לָהּ עוּקָה מַחֲזֶקֶת סָאתַיִם, מִן הַנֶּקֶב וּלְמַטָּה, בֵּין מִבַּחוּץ בֵּין מִבִּפְנִים. אֶלָּא שֶׁמִּבַּחוּץ צָרִיךְ לִקְמֹר, מִבִּפְנִים אֵין צָרִיךְ לִקְמֹר.
If a courtyard is less than four cubits we may not pour water into it on the Sabbath, unless they made it a pit which can hold two se’ah, below the opening, whether on the outside or on the inside. Except that on the outside he must cover [it, whereas] on the inside he need not cover [it].
Eruvin8: 10
רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בֶּן יַעֲקֹב אוֹמֵר: בִּיב שֶׁהוּא קָמוּר אַרְבַּע אַמּוֹת בִּרְשׁוּת הָרַבִּים, שׁוֹפְכִין לְתוֹכוֹ מַיִם בְּשַׁבָּת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֲפִלּוּ גַג אוֹ חָצֵר מֵאָה אַמָּה, לֹא יִשְׁפֹּךְ עַל פִּי הַבִּיב; אֲבָל שׁוֹפֵךְ מִגַּג לְגַג, וְהַמַּיִם יוֹרְדִין לַבִּיב. הֶחָצֵר וְהָאַכְסַדְרָה מִצְטָרְפִין לְאַרְבַּע אַמּוֹת:
R’ Eliezer ben Yaakov says: If a [drainage] conduit is covered for four cubits in the public domain, we may pour water into it on the Sabbath. But the Sages say: Even if [it runs along] a roof or courtyard [for] a hundred cubits, one may not pour into the opening of the conduit; but he pours from roof to roof and the water descends into the conduit. A courtyard and a colonnade combine to [total] four cubits.