משנה יא
וכן שתי דיוטאות זו כנגד זו מקצתן עשו עוקה ומקצתן לא עשו עוקה את שעשו עוקה מותרין ואת שלא עשו עוקה אסורין
ר' עובדיה מברטנורא
דיוטות עליות זו כנגד זו וחצר פחותה מד' אמות לפניהן ששופכין בה מימיהן
מקצתן בני הדיוטא האחת עשו עוקה בחצר ובני האחרת לא עשו
ואת שלא עשו עוקה אסורין כל זמן שלא עירבו. דאי שריית להו להני על ידי עוקה דהנך, אתו לאפוקי מאני עם השופכים מן הבתים ולהורידן לחצר בהדיא עד שפת העוקה ברגליהם. וקא מטלטל בחצר דלא עירבו בה
--------------------------------- פרק ט
משנה א
כל גגות העיר רשות אחת ובלבד שלא יהא גג גבוה עשרה או נמוך עשרה דברי רבי מאיר וחכמים אומרים כל אחד ואחד רשות בפני עצמו רבי שמעון אומר אחד גגות ואחד חצרות ואחד קרפיפות רשות אחד לכלים ששבתו לתוכן ולא לכלים ששבתו בתוך הבית
ר' עובדיה מברטנורא
כל גגות העיר רשות אחד ואע"פ שדיורים חלוקים למטה לשני בני אדם מ"מ הגגות שאין תשמישן תדיר אין בהן חלוקת רשות וכלים ששבתו בגג זה מותר להוציאן לזה
ובלבד שלא יהא גג גבוה מחבירו י דאם חלוק מהן בגובה י' אסור לטלטל ממנו לגגין, גזרה משום תל גבוה י' ורחב ד' ברה"ר דהוי רה"י דלא ליתי לכתף עליו
כל אחד רשות לעצמו ואם לא עירבו דיורים שלמטה אסור לטלטל מזה לזה
ר' שמעון מיקל מכולן וקאמר, גגות וחצרות וקרפיפות שאינן יותר מבית סאתים הואיל וכולן אין תשמישן מיוחד ותדיר רשות אחת הן ומטלטלין מזה לזה בלא עירוב ואפילו היו הגגות גבוהות יותר מעשרה או נמוכות יותר מעשרה, דלית ליה לר"ש עירובי חצירות אלא משום כלי הבית
לכלים ששבתו בתוכן כלים ששבתו באחת מהן, מוציאים אותן מזה לזה
אבל לא לכלים ששבתו בתוך הבית והביאן לחצר ע"י שעירבו בני החצר, אסור להוציאן מחצר זו לחצר אחרת אם לא עירבו שתי החצרות יחד. והלכה כר"ש