משנה ד
האוכל תרומת חמץ בפסח בשוגג משלם קרן וחומש במזיד פטור מתשלומים ומדמי עצים
ר' עובדיה מברטנורא
בשוגג ששגג בתרומה אפילו הזיד בחמץ
משלם קרן וחומש ואע"ג דחמץ בפסח אסור בהנאה ולא שוה מידי, משום דבאוכל תרומה בשוגג כתיב ונתן לכהן את הקודש, דבר הראוי להיות קודש, שאין משלם לו מעות אלא פירות והתשלומים נעשים תרומה הלכך לאו בהר דמים אזלינן
במזיד שהזיד בתרומה אפילו שגג בחמץ פטור מן התשלומין
ומדמי עצים אם תרומה טמאה היא אין משלם דמי עצים שהיתה ראויה להסיק תחת תבשילו, משום דמזיד בתרומה אינו אלא כשאר גזלן דעלמא, ומעות משלם לפי דמים ולא לפי מדה, וחמץ בפסח לאו בר דמים הוא שהרי אסור בהנאה, ואף להיסק לא חזי ולא מידי אפסדיה
-------------------------- משנה ה
אלו דברים שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בחיטים בשעורים בכוסמין ובשיפון ובשבולת שועל ויוצאין בדמאי ובמעשר ראשון שנטלה תרומתו ובמעשר שני והקדש שנפדו והכהנים בחלה ובתרומה אבל לא בטבל ולא במעשר ראשון שלא נטלה תרומתו ולא במעשר שני והקדש שלא נפדו חלות תודה ורקיקי נזיר עשאן לעצמו אין יוצאין בהן עשאן למכור בשוק יוצאין בהן
ר' עובדיה מברטנורא
ידי חובתו משום חובת מצה בלילה הראשון שהוא מחויב לאכול מצה דכתיב בערב תאכלו מצות
בחטים ובשעורים וכו אבל אורז ודוחן ושאר מינים לא, דכתיב לא תאכל עליו חמץ שבעת ימים תאכל עליו מצות, דברים הבאים לידי חמוץ אדם יוצא בהן ידי חובת מצה, יצאו אורז ודוחן ושאר מינים שאין באין לידי חמוץ אלא לידי סרחון
ובדמאי ובמעשר ראשון שנטלה תרומתו כל הני למאי אצטריכו, מפורשים במסכת שבת פרק מפנין
והכהנים בחלה ובתרומה דמהו דתימא מצה השוה וראוייה לכל אדם בעינן, וחלה ותרומה אינן ראויין לזרים, קמ"ל
חלות תודה ורקיקי נזיר אין יוצאין בהן אף על פי שהן מצה גמורה, דכתיב ושמרתם את המצות, מצה המשתמרת לשם מצה, יצאו אלו שאינן משתמרות לשם מצה אלא לשם זבח
למכור בשוק יוצאין בהם דכל למכור בשוק אמר אי מזדבנא מזדבנא, ואי לא, אכילנא לה אנא למצה של מצוה