Pesachim 2:6-7 - Mishna Yomit

משנה ו

ואלו ירקות שאדם יוצא בהן ידי חובתו בפסח בחזרת ובעולשין ובתמכא ובחרחבינה ובמרור יוצאין בהן בין לחין בין יבשין אבל לא כבושין ולא שלוקין ולא מבושלין ומצטרפין לכזית ויוצאין בקלח שלהן ובדמאי ובמעשר ראשון שנטלה תרומתו ובמעשר שני והקדש שנפדו

ר' עובדיה מברטנורא

בחזרת
בערבי חס"א לטוג"א בלע"ז

ובעולשים
בערבי הנדב"י. ובלע"ז אנדיבי"א. והערוך פירש שהוא ירק שקורין לו בלע"ז קרשפי"ל

ובתמכה
סיב הגדל סביבות הדקל

ובחרחבינא
אלקרצעינ"א בערבי

ובמרור
מין כוסברתא הוא מר ביותר

בין לחים בין יבשים
דוקא בקלח שלהן, כדאמרינן בסיפא ויוצאים בקלח שלהן. אבל עלין, לחים אין, יבשים לא

שלוקים
מבושלין יותר מדאי עד שנמוחים

כבושים
בחומץ

מבושלין
כדרך בישול

ומצטרפין לכזית
לצאת ידי חובת מרור. והוא הדין בחמשת מיני דגן שמצטרפין בכזית לצאת ידי חובת מצה. ואתרווייהו קאי

-------------------------------
משנה ז

אין שורין את המורסן לתרנגולים אבל חולטין האשה לא תשרה את המורסן שתוליך בידה למרחץ אבל שפה היא בבשרה יבש לא ילעוס אדם חיטין ויניח על מכתו בפסח מפני שהן מחמיצות

ר' עובדיה מברטנורא

אין שורין את המורסן
במים קרים וכל שכן פושרין כדי לתת לפני התרנגולים

אבל חולטין
ברותחין שכל זמן שהמים רותחים אינו יכול להחמיץ. והאידנא נהוג עלמא איסורא אפילו בחליטה ברותחים

לא תשרה את המורסן
לשוף בו בשרה, מפני שמחמיץ בשרייתו

אבל שפה היא
מורסן על בשרה יבש אף על גב שמים טופחים על בשרה

לא ילעוס
לא יכוס בשיניו

Pesachim2: 6

וְאֵלּוּ יְרָקוֹת שֶׁאָדָם יוֹצֵא בָהֶן יְדֵי חוֹבָתוֹ בַפֶּסַח: בַּחֲזֶרֶת, וּבְעֻלְשִׁין, וּבְתַמְכָא, וּבְחַרְחֲבִינָא, וּבְמָרוֹר. יוֹצְאִין בָּהֶן בֵּין לַחִין בֵּין יְבֵשִׁין, אֲבָל לֹא כְבוּשִׁין, וְלֹא שְׁלוּקִין, וְלֹא מְבֻשָּׁלִין; וּמִצְטָרְפִין לִכְזַיִת; וְיוֹצְאִין בַּקֶּלַח שֶׁלָּהֶן; וּבַדְּמַאי, וּבְמַעֲשֵׂר רִאשׁוֹן שֶׁנִּטְּלָה תְרוּמָתוֹ, וּבְמַעֲשֵׂר שֵׁנִי וְהֶקְדֵּשׁ שֶׁנִּפְדּוּ.

And these are the herbs with which one fulfills his obligation on Pesach: with lettuce, endives, horseradish, charchavinah, and maror. One fulfills his obligation with them whether moist or dry, but not preserved, nor stewed, nor boiled; they combine to the size of an olive; [and] one can fulfill his obligation with their stalk; with demai; [and] with first tithe whose terumah has been separated, and with consecrated property and second tithe that were redeemed.

Pesachim2: 7

אֵין שׁוֹרִין אֶת הַמֻּרְסָן לַתַּרְנְגוֹלִים, אֲבָל חוֹלְטִין. הָאִשָּׁה לֹא תִשְׁרֶה אֶת הַמֻּרְסָן שֶׁתּוֹלִיךְ בְּיָדָהּ לַמֶּרְחָץ, אֲבָל שָׁפָה הִיא בִּבְשָׂרָהּ יָבֵשׁ. לֹא יִלְעוֹס אָדָם חִטִּין וְיַנִּיחַ עַל מַכָּתוֹ בַפֶּסַח, מִפְּנֵי שֶׁהֵן מַחְמִיצוֹת.

We may not soak bran for chickens, but we may scald it. A woman may not soak bran to take with her to the baths, but she may rub it on her skin dry. A man may not chew wheat and place it on his wound on Pesach, because it becomes chametz.

Suggestions