Pesachim 3:6-7

משנה ו


ארבעה עשר שחל להיות בשבת מבערים את הכל מלפני השבת דברי רבי מאיר וחכמים אומרים בזמנן רבי אלעזר בר צדוק אומר תרומה מלפני השבת וחולין בזמנן


ר' עובדיה מברטנורא


מבערים את הכל
בין חולין בין תרומה. חוץ מכדי אכילתו לשבת


תרומה מלפני השבת
שאין יכול להאכילה לא לזרים ולא לבהמה ולהשהותה אי אפשר. אבל חולין אין צריך לבער אלא בזמנו שיכול למצוא להם אוכלים הרבה. והלכה כר"א ברבי צדוק


------------------------------
משנה ז


ההולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו ולאכול סעודת אירוסין בבית חמיו ונזכר שיש לו חמץ בתוך ביתו אם יכול לחזור ולבער ולחזור למצותו יחזור ויבער ואם לאו מבטלו בלבו להציל מן הנכרים ומן הנהר ומן הלסטים ומן הדליקה ומן המפולת יבטל בלבו ולשבות שביתת הרשות יחזור מיד


ר' עובדיה מברטנורא


ההולך
בי"ד קאי


אם יכול
שיש שהות ביום


להציל מן הגייס
את ישראל הנרדפים


יבטל בלבו
ולא יחזור ואפילו יש שהות, דמדאורייתא בביטול בעלמא סגי


לשבות שביתת הרשות
שהיה הולך להחשיך על התחום ולקנות שביתה להלך משם והלאה אלפים אמה לדבר הרשות, יחזור מיד. אבל לקנות שביתת מצוה כגון שצריך לילך למחר לבית האבל או לבית המשתה, היינו כהולך לשחוט את פסחו


Pesachim3: 6
אַרְבָּעָה עָשָׂר שֶׁחָל לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת — מְבַעֲרִים אֶת הַכֹּל מִלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת, דִּבְרֵי רַבִּי מֵאִיר;  וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: בִּזְמַנָּן;  רַבִּי אֶלְעָזָר בַּר צָדוֹק אוֹמֵר: תְּרוּמָה מִלִּפְנֵי הַשַּׁבָּת, וְחֻלִּין בִּזְמַנָּן.
[If] the fourteenth [of Nissan] falls on the Sabbath, we remove everything before the Sabbath —- [these are] the words of R' Meir.  But the Sages say: [Everything is removed] at its [usual] time;  R' Elazer bar Tzadok says: Terumah [must be removed] before the Sabbath and chullin at its [usual] time.
Pesachim3: 7
הַהוֹלֵךְ לִשְׁחוֹט אֶת פִּסְחוֹ, וְלָמוּל אֶת בְּנוֹ, וְלֶאֱכוֹל סְעוּדַת אֵרוּסִין בְּבֵית חָמִיו, וְנִזְכַּר שֶׁיֶּשׁ לוֹ חָמֵץ בְּתוֹךְ בֵּיתוֹ: אִם יָכוֹל לַחֲזוֹר, וּלְבַעֵר, וְלַחֲזוֹר לְמִצְוָתוֹ — יַחֲזוֹר וִיבַעֵר; וְאִם לָאו — מְבַטְּלוֹ בְלִבּוֹ.  לְהַצִּיל מִן הַנָּכְרִים, וּמִן הַנָּהָר, וּמִן הַלִּסְטִים, וּמִן הַדְּלֵקָה, וּמִן הַמַּפֹּלֶת — יְבַטֵּל בְּלִבּוֹ. וְלִשְׁבּוֹת שְׁבִיתַת הָרְשׁוּת — יַחֲזוֹר מִיָּד.
[If] someone is going to slaughter his pesach-offering, to circumcise his son, or to dine at a betrothal feast at the house of his father-in-law, and he remembers that he has chametz at home —- if he is able to return, remove [it], and [then] return to his mitzvah, he must go back and remove [it]; but if not, he nullifies it in his heart.  [If he is on his way] to save [people] from a [marauding] troop, from a river, from bandits, from a fire, or from a collapsed building, he nullifies it in his heart. [If] it was but to establish a voluntary resting place, he must return at once.