משנה ו
ארבעה עשר שחל להיות בשבת מבערים את הכל מלפני השבת דברי רבי מאיר וחכמים אומרים בזמנן רבי אלעזר בר צדוק אומר תרומה מלפני השבת וחולין בזמנן
ר' עובדיה מברטנורא
מבערים את הכל בין חולין בין תרומה. חוץ מכדי אכילתו לשבת
תרומה מלפני השבת שאין יכול להאכילה לא לזרים ולא לבהמה ולהשהותה אי אפשר. אבל חולין אין צריך לבער אלא בזמנו שיכול למצוא להם אוכלים הרבה. והלכה כר"א ברבי צדוק
------------------------------ משנה ז
ההולך לשחוט את פסחו ולמול את בנו ולאכול סעודת אירוסין בבית חמיו ונזכר שיש לו חמץ בתוך ביתו אם יכול לחזור ולבער ולחזור למצותו יחזור ויבער ואם לאו מבטלו בלבו להציל מן הנכרים ומן הנהר ומן הלסטים ומן הדליקה ומן המפולת יבטל בלבו ולשבות שביתת הרשות יחזור מיד
ר' עובדיה מברטנורא
ההולך בי"ד קאי
אם יכול שיש שהות ביום
להציל מן הגייס את ישראל הנרדפים
יבטל בלבו ולא יחזור ואפילו יש שהות, דמדאורייתא בביטול בעלמא סגי
לשבות שביתת הרשות שהיה הולך להחשיך על התחום ולקנות שביתה להלך משם והלאה אלפים אמה לדבר הרשות, יחזור מיד. אבל לקנות שביתת מצוה כגון שצריך לילך למחר לבית האבל או לבית המשתה, היינו כהולך לשחוט את פסחו