Pesachim 5:1-2 - Mishna Yomit

פרק ה

משנה א

תמיד נשחט בשמנה ומחצה וקרב בתשע ומחצה בערבי פסחים נשחט בשבע ומחצה וקרב בשמנה ומחצה בין בחול בין בשבת חל ערב פסח להיות בערב שבת נשחט בשש ומחצה וקרב בשבע ומחצה והפסח אחריו

ר' עובדיה מברטנורא

תמיד נשחט
תמיד של בין הערבים נשחט כל שאר ימות השנה בשמנה ומחצה. דזמן שחיטת התמיד מכי ינטו צללי ערב שהוא משש שעות ומחצה ולמעלה שחמה נוטה למערב, שחצי שש וחצי שבע היא עומדת באמצע הרקיע, ואין צל נוטה אלא צל כל אדם תחתיו. ומאחרין שחיטתו שתי שעות אחר זמנו מפני נדרים ונדבות שא"א להקריבם אחר תמיד של בין הערבים כדכתיב והקטיר עליה חלבי השלמים, על עולת הבוקר השלם כל הקרבנות כולן, שלא יהא דבר מאוחר לתמיד של בין הערבים. ואפילו בשבת שאין קרבים נדרים ונדבות, מאחרים זמן שחיטת תמיד של בין הערבים משום סרך נדרים ונדבות דחול. ובערב פסח שהפסח קרב אחר תמיד של בין הערבים, מקדמינן ליה שעה אחת ועבדינן ליה בשבע ומחצה

חל להיות בע"ש
דאיכא נמי צליית הפסח דלא דחיא שבת וצריך לצלותו מבעוד יום, מקדמינן ליה ומותבינן ליה אדיניה שיהיה נשחט בו' ומחצה

וקרב בשבע ומחצה
גמר הקרבתו בשבע ומחצה, ששוהין שעה אחת בעשייתו

------------------------
משנה ב

הפסח ששחטו שלא לשמו וקבל והלך וזרק שלא לשמו או לשמו ושלא לשמו או שלא לשמו ולשמו פסול כיצד לשמו ושלא לשמו לשם פסח ולשם שלמים שלא לשמו ולשמו לשם שלמים ולשם פסח

ר' עובדיה מברטנורא

ששחטו שלא לשמו
כגון ששחטו לשם שלמים. או קבל הדם במזרק. או הוליך הדם למזבח. או זרק הדם על גבי המזבח. שלא לשמו. שבארבע עבודות הללו המחשבה פוסלת הזבח

או לשמו ושלא לשמו
כגון ששחט לשמו וקבל הדם שלא לשמו

או שלא לשמו
הך סיפא אשמעינן דמחשבין מעבודה לעבודה, שאם חשב בשעת עבודה זו על חברתה לעשותה במחשבה פסולה כגון דאמר הריני שוחט לשמו ע"מ לזרוק דמו שלא לשמו, נפסל הזבח מיד ואפילו לא עשה השניה במחשבה פסולה כמו שחשב. והכי משמעותא דמתניתין, או שחשב בשעת שחיטה לזרוק הדם שלא לשמו ושחט לשמו פסול. ופסח דפסול שלא לשמו נפקא לן מקרא דכתיב ואמרתם זבח פסח הוא, עד שיהיה הזבח לשם פסח, והוא משמע לעכב

Pesachim5: 1

תָּמִיד נִשְׁחָט בִּשְׁמוֹנֶה וּמֶחֱצָה, וְקָרֵב בְּתֵשַׁע וּמֶחֱצָה. בְּעַרְבֵי פְסָחִים נִשְׁחָט בְּשֶׁבַע וּמֶחֱצָה, וְקָרֵב בִּשְׁמוֹנֶה וּמֶחֱצָה — בֵּין בַּחֹל בֵּין בַּשַּׁבָּת. חָל עֶרֶב פֶּסַח לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת — נִשְׁחָט בְּשֵׁשׁ וּמֶחֱצָה וְקָרֵב בְּשֶׁבַע וּמֶחֱצָה, וְהַפֶּסַח אַחֲרָיו.

The [afternoon] daily offering is [usually] slaughtered at eight and a half [hours], and offered at nine and a half [hours]. On the eve of Pesach it is slaughtered at seven and a half [hours], and offered at eight and a half [hours], whether it is a weekday or the Sabbath. [If] the eve of Pesach fell on the eve of the Sabbath, it is slaughtered at six and a half [hours], and offered at seven and a half [hours]. The pesach [-sacrifice is offered] after it.

Pesachim5: 2

הַפֶּסַח שֶׁשְּׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, וְקִבֵּל וְהִלֵּךְ וְזָרַק שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, אוֹ לִשְׁמוֹ וְשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ, אוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ וְלִשְׁמוֹ — פָּסוּל. כֵּיצַד לִשְׁמוֹ וְשֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ? לְשֵׁם פֶּסַח וּלְשֵׁם שְׁלָמִים; שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ וְלִשְׁמוֹ — לְשֵׁם שְׁלָמִים וּלְשֵׁם פֶּסַח.

The pesach-offering that one slaughtered for some other designation, or [the Kohen] received, transported, or threw [its blood], for some other designation, or for its own designation and [then] for some other designation, or for some other designation and [then] for its own designation, is invalid. What is an example of, “For its own designation and [then] for some other designation”? —- For the designation of a pesach-offering [first] and [then] for the designation of a peace-offering. [What is an example of,] “For some other designation and [then] for its own designation”? —- For the designation of a peace-offering and [then] for the designation of a pesach-offering.

Suggestions