Pesachim 5:5-6

משנה ה


הפסח נשחט בשלש כתות שנאמר ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל קהל ועדה וישראל נכנסה כת הראשונה נתמלאת העזרה נעלו דלתות העזרה תקעו הריעו ותקעו הכהנים עומדים שורות שורות ובידיהם בזיכי כסף ובזיכי זהב שורה שכולה כסף כסף ושורה שכולה זהב זהב לא היו מעורבין ולא היו לבזיכין שוליים שמא יניחום ויקרש הדם


ר' עובדיה מברטנורא


הפסח נשחט בשלש כתות
בין שהצבור מרובים בין שהצבור מועטים ויכולים כולן לשחוט בבת אחת, מצוה ליחלק לשלש כתות זו אחר זו


שנאמר ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל, קהל, עדה, וישראל
הרי שלוש כתות


בזיכי
כפות גדולות לקבל בהם הדם


שורה שכולה כסף כסף
דהכי שפיר טפי


ולא היו לבזיכים שולים
רחבים היו מלמעלה ותחתיהם חדים כדי שלא יוכלו לישב על הקרקע


שמא יניחום
הכהנים לישב על הקרקע עד שיקבל דם אחר מחמת שהם מרובים וישכחום ויקרוש הדם ולא יהיה ראוי ליזרק


------------------------------------
משנה ו


שחט ישראל וקבל הכהן נותנו לחבירו וחבירו לחבירו ומקבל את המלא ומחזיר את הריקן כהן הקרוב אצל המזבח זורקו זריקה אחת כנגד היסוד


ר' עובדיה מברטנורא


שחט ישראל
אם ירצה, שהשחיטה כשרה בזר בכל הקרבנות


וקבל כהן
הדם בבזך, שמקבלה ואילך מצות כהונה


נתנו לחבירו
שהרי כשורה הן עומדים


וחברו לחברו
הא קמ"ל דברוב עם הדרת מלך


וקבל המלא
מיד הנותן, תחלה, ואחר כך מחזיר את הריקן. אבל איפכא, מחזיר את הריקן ברישא לא, דמכי מושיט ליה האי מיד בעי לקבולי דאין מעבירין על המצות


זריקה אחת
בבזך עצמו, ולא מתנה באצבע, שאין לך קרבן שטעון אצבע אלא חטאת לבדה דכתיב באצבעו


כנגד היסוד
ברוחות שבמזבח שהיסוד תחתיהן, וזורק לזקיפתו של מזבח והוא נופל ליסוד. ולפי שאין היסוד מקיף כל המזבח אלא את הצפון ואת המערב ואוכל בדרום אמה אחת ובמזרח אמה אחת כמו שמפורש במסכת מדות, לכך הוצרך לומר נגד היסוד


Pesachim5: 6
שָׁחַט יִשְׂרָאֵל וְקִבֵּל הַכֹּהֵן, נוֹתְנוֹ לַחֲבֵרוֹ וַחֲבֵרוֹ לַחֲבֵרוֹ, וּמְקַבֵּל אֶת הַמָּלֵא וּמַחֲזִיר אֶת הָרֵיקָן. כֹּהֵן הַקָּרוֹב אֵצֶל הַמִּזְבֵּחַ זוֹרְקוֹ זְרִיקָה אַחַת כְּנֶגֶד הַיְסוֹד.
A Yisrael slaughtered it, and the Kohen received it, and he would hand it to his fellow and he to his fellow. He would accept the full one and return the empty one. The Kohen nearest the altar would throw it with one toss opposite the base.
Pesachim5: 5
הַפֶּסַח נִשְׁחָט בְּשָׁלֹשׁ כִּתּוֹת, שֶׁנֶּאֱמַר: ,,וְשָׁחֲטוּ אֹתוֹ כֹּל קְהַל עֲדַת יִשְׂרָאֵל” — קָהָל וְעֵדָה וְיִשְׂרָאֵל.  נִכְנְסָה כַּת הָרִאשׁוֹנָה, נִתְמַלֵּאת הָעֲזָרָה — נָעֲלוּ דַלְתוֹת הָעֲזָרָה, תָּקְעוּ וְהֵרִיעוּ וְתָקְעוּ. הַכֹּהֲנִים עוֹמְדִים שׁוּרוֹת שׁוּרוֹת, וּבִידֵיהֶם בָּזִיכֵי כֶסֶף וּבָזִיכֵי זָהָב; שׁוּרָה שֶׁכֻּלָּהּ כֶּסֶף — כֶּסֶף, וְשׁוּרָה שֶׁכֻּלָּהּ זָהָב — זָהָב; לֹא הָיוּ מְעֹרָבִין. וְלֹא הָיוּ לַבָּזִיכִין שׁוּלַיִם, שֶׁמָּא יַנִּיחוּם וְיִקְרַשׁ הַדָּם.
The pesach-offering was slaughtered in three groups — for it is written: And the whole assembly of the congregation of Israel shall slaughter it (Exodus 12:6). [The verse mentions] “assembly,” “congregation,” and “Israel.”  The first group entered, [and when] the Temple Courtyard was filled, they closed the gates of the Temple Courtyard, and sounded a tekiah, a teruah, and again a tekiah. The Kohanim stood rows upon rows, and in their hands were silver bowls and golden bowls; one row was altogether of silver, the other row was altogether of gold; they were not mixed up together. Nor did the bowls have bases, lest they set them down and the blood congeal.