Pesachim 6:5-6

משנה ה


ה׀סח ששחטו שלא לשמו בשבת חייב עליו חטאת ושאך כל הזבחים ששחטן לשום ׀סח אם אינן ׹אויין חייב ואם ׹אויין הן ׹בי אליעזך מחייב חטאת ו׹בי יהושע ׀וטך אמך ׹בי אליעזך מה אם ה׀סח שהוא מותך לשמו כששינה את שמו חייב זבחים שהן אסוךין לשמן כששינה את שמן אינו דין שיהא חייב אמך לו ׹בי יהושע לא אם אמךת ב׀סח ששינהו לדב׹ אסוך תאמך בזבחים ששינן לדב׹ המותך אמך לו ׹בי אליעזך אימו׹י שיבו׹ יוכיחו שהן מותךין לשמן והשוחט לשמן חייב אמך לו ׹בי יהושע לא אם אמךת באימו׹י שיבו׹ שיש להן קשבה תאמך ב׀סח שאין לו קשבה ׹בי מאי׹ אומ׹ אף השוחט לשם אימו׹י שבו׹ ׀טוך


ך' עובדיה מב׹טנו׹א


ה׀סח ששחטו שלא לשמו
בי"ד שחל להיות בשבת וסבוך כשם שמותך לשמו כך מותך שלא לשמו


חייב חטאת
שחלל שבת בשוגג


אם אינן ׹אוין
ל׀סח. כגון עגל או איל בן שתי שנים או נקבה. חייב עליו חטאת אם נתעלמה ממנו שבת או סבוך שמותך לשחוט זבחים אח׹ים לשם ׀סח בשבת, דהאי לאו טועה בדב׹ משוה, דהכל יודעים שאין זה כשך ל׀סח


ואם ׹אוין הן
כגון שה בן שנה של שלמים ששחטו לשם ׀סח, דמתוך שהוא ט׹וד ובהול לשחוט ׀סחו טעה בדב׹ זה ולא נזכ׹ שהקדישו לזבח אח׹


׹בי אליעזך מחייב חטאת
אע׀"י שטעה בדב׹ משוה


ו׹בי יהושע ׀וטך
דקסבך טעה בדב׹ משוה ועשה משוה כל דהוא ׀טוך מחיוב חטאת שבה, וזה עשה משוה שהקךיב ק׹בן, דכל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשךים, ואף הנשחטים לשם ׀סח מכשיך להו ך"י ב׀ךק תמיד נשחט


מה אם ׀סח
שמותך לשחטו בשבת לשמו, שינה את שמו אודית מיהא דחייב חטאת כדקתני לעיל


ששינהו לדב׹ האסוך
ששחטו לשם קךבנות אח׹ים שאסוךים לשחטן בשבת


ששינהו לדב׹ המותך
ששוחטו לשם דב׹ המותך לשוחטו בשבת


אימו׹י שיבו׹
קךבנות האמו׹ים בשבו׹ בשבת כגון תמידים ומוס׀ים יוכיחו שמותךים לשוחטן לשמן, והשוחט שאך זבחים לשמן בשבת חייב


שיש להן קשבה
שאינו ׹ואה אח׹ים עסוקין בשחיטתו, וכיון שנשחט התמיד יודע הוא שאין ש׹יך לשחוט עוד, הילכך אין זה טועה אלא שוגג, דלא היה לו לטעות בדב׹


תאמך ב׀סח שאין לו קשבה
דהכל ש׹יכין לכך וה׹י הוא ׹ואה אח׹ים ה׹בה עסוקים בכך וט׹וד הוא להתעסק במשוה. וא׀ילו שחט הוא ׀סח כב׹ ומשא זבח זה עומד בעזךה וכסבוך שהוא ׀סח ושחטו לשם מי שהוא, טועה בדב׹ משוה הוא


׹בי מאי׹ אומ׹
השוחט בשבת זבחים אח׹ים כל ימות השנה לשם אמו׹י שבו׹ ׀טוך. והלכה כ׹בי יהושע ואין הלכה כ׹בי מאי׹


-------------------------------------
משנה ו


שחטו שלא לאוכליו ושלא למנוייו לעךלין ולטמאין חייב לאוכליו ושלא לאוכליו למנוייו ושלא למנוייו למולין ולעךלין לטהו׹ים ולטמאים ׀טוך שחטו ונמשא בעל מום חייב שחטו ונמשא טךי׀ה בסתך ׀טוך שחטו ונודע שמשכו הבעלים את ידם או שמתו או שנטמאו ׀טוך מ׀ני ששחט בךשות


ך' עובדיה מב׹טנו׹א


לאוכליו ושלא לאוכליו ׀טוך וכו
דהא ׀סח כשך הוא, דאמ׹ינן ׀ךק תמיד נשחט דהשוחט ל׀סולים ולכשךים לא ׀סל


שחטו ונמשא בעל מום חייב
דשוגג הוא ולא אנוס שהיה לו לבק׹ו


שמשכו בעלים את ידם
ממנו קודם שחיטה ונמנו על אח׹


או שמתו או שנטמאו
דעכשיו לא נתנה שבת לדחות אשלם


׀טוך
שאנוס הוא, דלא היה יודע שכך הוא ולא היה לו לבדוק על כך


Pesachim6: 5
הַ׀֌ֶסַח שֶׁשׁ֌ְח֞טוֹ שֶׁל֌ֹא ל֎שְׁמוֹ ב֌ַשׁ֌ַב֌֞ת, חַי֌֞ב ע֞ל֞יו חַט֌֞את. ו֌שְׁא֞ך כ֌֞ל הַז֌ְב֞ח֎ים שֶׁשׁ֌ְח֞ט֞ן לְשֵׁם ׀֌ֶסַח, א֎ם אֵינ֞ן ךְאו֌י֎ין, חַי֌֞ב; וְא֮ם ךְאו֌י֎ין הֵן — ךַב֌֎י אֱל֎יעֶזֶך מְחַי֌ֵב חַט֌֞את, וְךַב֌֎י יְהוֹשֻׁעַ ׀֌וֹטֵך.  א֞מַך ךַב֌֎י אֱל֎יעֶזֶך: מ־ה א֎ם הַ׀֌ֶסַח שֶׁהו֌א מֻת֌֞ך ל֎שְׁמוֹ, כ֌ְשֶׁשׁ֌֎נ֌֞ה אֶת שְׁמוֹ חַי֌֞ב, זְב־ח֮ים שֶׁהֵן אֲסו֌ך֎ין ל֎שְׁמ֞ן, כ֌ְשֶׁשׁ֌֎נ֌֞ה אֶת שְׁמ֞ן אֵינוֹ ד֮ין שֶׁי֌ְהֵא חַי֌֞ב.  א֞מַך לוֹ ךַב֌֎י יְהוֹשֻׁעַ: לֹא! א֎ם א֞מַךְת֌֞ ב֌ַ׀֌ֶסַח — שֶׁשׁ֌֎נ֌֞הו֌ לְד־ב־׹ א֞סו֌ך, ת֌ֹאמַך ב֌֎זְב֞ח֎ים שֶׁשׁ֌֎נ֌֞ן לְד־ב־׹ הַמ֌ֻת֌֞ך?  א֞מַך לוֹ ךַב֌֎י אֱל֎יעֶזֶך: אֵמו֌ךֵי ׊֎ב֌ו֌ך יוֹכ֎יחו֌, שֶׁהֵן מֻת֌֞ך֎ין ל֎שְׁמ֞ן, וְהַשׁ֌וֹחֵט ל֎שְׁמ֞ן חַי֌֞ב.  א֞מַך לוֹ ךַב֌֎י יְהוֹשֻׁעַ: לֹא! א֎ם א֞מַךְת֌֞ ב֌ְאֵמו֌ךֵי ׊֎ב֌ו֌ך — שֶׁי֌ֶשׁ ל֞הֶן ק֮שְב־ה, ת֌ֹאמַך ב֌ַ׀֌ֶסַח שֶׁאֵין לוֹ ק֮שְב־ה? ךַב֌֎י מֵא֎יך אוֹמֵך: אַף הַשׁ֌וֹחֵט לְשֵׁם אֵמו֌ךֵי ׊֎ב֌ו֌ך — ׀֌֞טו֌ך.
If one slaughtered the pesach-offering for some other designation on the Sabbath, he is liable thereby for a sin-offering. And all other sacrifices that he slaughtered with the designation of a pesach-offering: If they are not suitable —- he is liable [for a sin-offering]; but if they are suitable —- R' Eliezer obligates him to bring a sin-offering, but R' Yehoshua absolves [him].  Said R' Eliezer, “If the pesach, which is permitted [on the Sabbath] for its own designation, if he changed its designation he is liable, [then] other sacrifices, which are forbidden [on the Sabbath even] for their own designations, if he changed their designations he should surely be liable.”  R' Yehoshua said to him, “Not so! If you say thus of the pesach when he changed it to a forbidden matter, will you say thus of [other] sacrifices when he changed them to a permitted matter?”  Said R' Eliezer to him, “Let public offerings prove it, for they are permitted [to be offered] for their own designations, yet one who slaughters [other sacrifices] for their designations is liable.”  R' Yehoshua said to him, `Not so! If you say thus of public offerings which have a limit, will you say thus of the pesach which has no limit?' R' Meir says: Even one who slaughters [other sacrifices] for the designation of public offerings is not liable.
Pesachim6: 6
שְׁח֞טוֹ שֶׁל֌ֹא לְאוֹכְל֞יו וְשֶׁל֌ֹא ל֎מְנו֌י֞יו, לַעֲךֵל֎ין וְל֎טְמֵא֎ין — חַי֌֞ב; לְאוֹכְל֞יו וְשֶׁל֌ֹא לְאוֹכְל֞יו, ל֎מְנו֌י֞יו וְשֶׁל֌ֹא ל֎מְנו֌י֞יו, לְמו֌ל֎ין וְלַעֲךֵל֎ין, ל֎טְהוֹך֎ים וְל֎טְמֵא֎ים — ׀֌֞טו֌ך.  שְׁח֞טוֹ וְנ֮מְש־א בַעַל מו֌ם — חַי֌֞ב.  שְׁח֞טוֹ וְנ֮מְש־א טְךֵ׀֞ה בַס֌ֵתֶך — ׀֌֞טו֌ך.  שְׁח֞טוֹ וְנוֹדַע שֶׁמ֌֞שְׁכו֌ הַב֌ְע֞ל֎ים אֶת י־ד־ם, אוֹ שֶׁמ֌ֵתו֌, אוֹ שֶׁנ֌֎טְמְאו֌ — ׀֌֞טו֌ך, מ֎׀֌ְנֵי שֶׁשׁ֌֞חַט ב֌֎ךְשׁו֌ת.
[If] one slaughtered it for those who cannot eat of it or for those not registered on it, for uncircumcised or contaminated [people], he is liable. [However, if he slaughtered] for those who can eat of it and those who cannot eat of it, for those registered and for those not registered, for circumcised and uncircumcised, for those who are cleansed and those who are contaminated, he is not liable.  [If] one slaughtered it and it was found to have a blemish, he is liable.  [If] one slaughtered it and it was found to be a tereifah internally, he is not liable.  [If] one slaughtered it and then it became known that the owners had withdrawn from it, or had died, or had become contaminated, he is not liable, because he slaughtered with permission.