Pesachim 6:5-6 - Mishna Yomit

משנה ה

הפסח ששחטו שלא לשמו בשבת חייב עליו חטאת ושאר כל הזבחים ששחטן לשום פסח אם אינן ראויין חייב ואם ראויין הן רבי אליעזר מחייב חטאת ורבי יהושע פוטר אמר רבי אליעזר מה אם הפסח שהוא מותר לשמו כששינה את שמו חייב זבחים שהן אסורין לשמן כששינה את שמן אינו דין שיהא חייב אמר לו רבי יהושע לא אם אמרת בפסח ששינהו לדבר אסור תאמר בזבחים ששינן לדבר המותר אמר לו רבי אליעזר אימורי ציבור יוכיחו שהן מותרין לשמן והשוחט לשמן חייב אמר לו רבי יהושע לא אם אמרת באימורי ציבור שיש להן קצבה תאמר בפסח שאין לו קצבה רבי מאיר אומר אף השוחט לשם אימורי צבור פטור

ר' עובדיה מברטנורא

הפסח ששחטו שלא לשמו
בי"ד שחל להיות בשבת וסבור כשם שמותר לשמו כך מותר שלא לשמו

חייב חטאת
שחלל שבת בשוגג

אם אינן ראוין
לפסח. כגון עגל או איל בן שתי שנים או נקבה. חייב עליו חטאת אם נתעלמה ממנו שבת או סבור שמותר לשחוט זבחים אחרים לשם פסח בשבת, דהאי לאו טועה בדבר מצוה, דהכל יודעים שאין זה כשר לפסח

ואם ראוין הן
כגון שה בן שנה של שלמים ששחטו לשם פסח, דמתוך שהוא טרוד ובהול לשחוט פסחו טעה בדבר זה ולא נזכר שהקדישו לזבח אחר

רבי אליעזר מחייב חטאת
אעפ"י שטעה בדבר מצוה

ורבי יהושע פוטר
דקסבר טעה בדבר מצוה ועשה מצוה כל דהוא פטור מחיוב חטאת שבה, וזה עשה מצוה שהקריב קרבן, דכל הזבחים שנזבחו שלא לשמן כשרים, ואף הנשחטים לשם פסח מכשיר להו ר"י בפרק תמיד נשחט

מה אם פסח
שמותר לשחטו בשבת לשמו, שינה את שמו אודית מיהא דחייב חטאת כדקתני לעיל

ששינהו לדבר האסור
ששחטו לשם קרבנות אחרים שאסורים לשחטן בשבת

ששינהו לדבר המותר
ששוחטו לשם דבר המותר לשוחטו בשבת

אימורי ציבור
קרבנות האמורים בצבור בשבת כגון תמידים ומוספים יוכיחו שמותרים לשוחטן לשמן, והשוחט שאר זבחים לשמן בשבת חייב

שיש להן קצבה
שאינו רואה אחרים עסוקין בשחיטתו, וכיון שנשחט התמיד יודע הוא שאין צריך לשחוט עוד, הילכך אין זה טועה אלא שוגג, דלא היה לו לטעות בדבר

תאמר בפסח שאין לו קצבה
דהכל צריכין לכך והרי הוא רואה אחרים הרבה עסוקים בכך וטרוד הוא להתעסק במצוה. ואפילו שחט הוא פסח כבר ומצא זבח זה עומד בעזרה וכסבור שהוא פסח ושחטו לשם מי שהוא, טועה בדבר מצוה הוא

רבי מאיר אומר
השוחט בשבת זבחים אחרים כל ימות השנה לשם אמורי צבור פטור. והלכה כרבי יהושע ואין הלכה כרבי מאיר

-------------------------------------
משנה ו

שחטו שלא לאוכליו ושלא למנוייו לערלין ולטמאין חייב לאוכליו ושלא לאוכליו למנוייו ושלא למנוייו למולין ולערלין לטהורים ולטמאים פטור שחטו ונמצא בעל מום חייב שחטו ונמצא טריפה בסתר פטור שחטו ונודע שמשכו הבעלים את ידם או שמתו או שנטמאו פטור מפני ששחט ברשות

ר' עובדיה מברטנורא

לאוכליו ושלא לאוכליו פטור וכו
דהא פסח כשר הוא, דאמרינן פרק תמיד נשחט דהשוחט לפסולים ולכשרים לא פסל

שחטו ונמצא בעל מום חייב
דשוגג הוא ולא אנוס שהיה לו לבקרו

שמשכו בעלים את ידם
ממנו קודם שחיטה ונמנו על אחר

או שמתו או שנטמאו
דעכשיו לא נתנה שבת לדחות אצלם

פטור
שאנוס הוא, דלא היה יודע שכך הוא ולא היה לו לבדוק על כך

Pesachim6: 5

הַפֶּסַח שֶׁשְּׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לִשְׁמוֹ בַּשַּׁבָּת, חַיָּב עָלָיו חַטָּאת. וּשְׁאָר כָּל הַזְּבָחִים שֶׁשְּׁחָטָן לְשֵׁם פֶּסַח, אִם אֵינָן רְאוּיִין, חַיָּב; וְאִם רְאוּיִין הֵן — רַבִּי אֱלִיעֶזֶר מְחַיֵּב חַטָּאת, וְרַבִּי יְהוֹשֻׁעַ פּוֹטֵר. אָמַר רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: מָה אִם הַפֶּסַח שֶׁהוּא מֻתָּר לִשְׁמוֹ, כְּשֶׁשִּׁנָּה אֶת שְׁמוֹ חַיָּב, זְבָחִים שֶׁהֵן אֲסוּרִין לִשְׁמָן, כְּשֶׁשִּׁנָּה אֶת שְׁמָן אֵינוֹ דִין שֶׁיְּהֵא חַיָּב. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: לֹא! אִם אָמַרְתָּ בַּפֶּסַח — שֶׁשִּׁנָּהוּ לְדָבָר אָסוּר, תֹּאמַר בִּזְבָחִים שֶׁשִּׁנָּן לְדָבָר הַמֻּתָּר? אָמַר לוֹ רַבִּי אֱלִיעֶזֶר: אֵמוּרֵי צִבּוּר יוֹכִיחוּ, שֶׁהֵן מֻתָּרִין לִשְׁמָן, וְהַשּׁוֹחֵט לִשְׁמָן חַיָּב. אָמַר לוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ: לֹא! אִם אָמַרְתָּ בְּאֵמוּרֵי צִבּוּר — שֶׁיֶּשׁ לָהֶן קִצְבָה, תֹּאמַר בַּפֶּסַח שֶׁאֵין לוֹ קִצְבָה? רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: אַף הַשּׁוֹחֵט לְשֵׁם אֵמוּרֵי צִבּוּר — פָּטוּר.

If one slaughtered the pesach-offering for some other designation on the Sabbath, he is liable thereby for a sin-offering. And all other sacrifices that he slaughtered with the designation of a pesach-offering: If they are not suitable —- he is liable [for a sin-offering]; but if they are suitable —- R' Eliezer obligates him to bring a sin-offering, but R' Yehoshua absolves [him]. Said R' Eliezer, “If the pesach, which is permitted [on the Sabbath] for its own designation, if he changed its designation he is liable, [then] other sacrifices, which are forbidden [on the Sabbath even] for their own designations, if he changed their designations he should surely be liable.” R' Yehoshua said to him, “Not so! If you say thus of the pesach when he changed it to a forbidden matter, will you say thus of [other] sacrifices when he changed them to a permitted matter?” Said R' Eliezer to him, “Let public offerings prove it, for they are permitted [to be offered] for their own designations, yet one who slaughters [other sacrifices] for their designations is liable.” R' Yehoshua said to him, `Not so! If you say thus of public offerings which have a limit, will you say thus of the pesach which has no limit?' R' Meir says: Even one who slaughters [other sacrifices] for the designation of public offerings is not liable.

Pesachim6: 6

שְׁחָטוֹ שֶׁלֹּא לְאוֹכְלָיו וְשֶׁלֹּא לִמְנוּיָיו, לַעֲרֵלִין וְלִטְמֵאִין — חַיָּב; לְאוֹכְלָיו וְשֶׁלֹּא לְאוֹכְלָיו, לִמְנוּיָיו וְשֶׁלֹּא לִמְנוּיָיו, לְמוּלִין וְלַעֲרֵלִין, לִטְהוֹרִים וְלִטְמֵאִים — פָּטוּר. שְׁחָטוֹ וְנִמְצָא בַעַל מוּם — חַיָּב. שְׁחָטוֹ וְנִמְצָא טְרֵפָה בַסֵּתֶר — פָּטוּר. שְׁחָטוֹ וְנוֹדַע שֶׁמָּשְׁכוּ הַבְּעָלִים אֶת יָדָם, אוֹ שֶׁמֵּתוּ, אוֹ שֶׁנִּטְמְאוּ — פָּטוּר, מִפְּנֵי שֶׁשָּׁחַט בִּרְשׁוּת.

[If] one slaughtered it for those who cannot eat of it or for those not registered on it, for uncircumcised or contaminated [people], he is liable. [However, if he slaughtered] for those who can eat of it and those who cannot eat of it, for those registered and for those not registered, for circumcised and uncircumcised, for those who are cleansed and those who are contaminated, he is not liable. [If] one slaughtered it and it was found to have a blemish, he is liable. [If] one slaughtered it and it was found to be a tereifah internally, he is not liable. [If] one slaughtered it and then it became known that the owners had withdrawn from it, or had died, or had become contaminated, he is not liable, because he slaughtered with permission.

Suggestions