פרק ז

משנה א

כיצד צולין את הפסח מביאין שפוד של רימון תוחבו מתוך פיו עד בית נקובתו ונותן את כרעיו ואת בני מעיו לתוכו דברי רבי יוסי הגלילי רבי עקיבא אומר כמין בשול הוא זה אלא תולין חוצה לו

ר' עובדיה מברטנורא

כיצד צולין. שפוד של רמון ולא שאר עצים דמפקי מיא והוה ליה בשל מבושל במים, ורמון לא מפיק מיא. ובשפוד של מתכת לא, כדלקמן, דחם מקצתו חם כולו ונצלה מחמת שפוד, ורחמנא אמר צלי אש ולא צלי דבר אחר

כמין בשול הוא זה שמתבשלין בני מעיו לתוכו כבתוך הקדרה

תולין חוצה לו תוחבן בשפוד למעלה מפיו של טלה. והלכה כר"ע

---------------------------------- משנה ב

אין צולין את הפסח לא על השפוד ולא על האסכלא אמר רבי צדוק מעשה ברבן גמליאל שאמר לטבי עבדו צא וצלה לנו את הפסח על האסכלא נגע בחרסו של תנור יקלף את מקומו נטף מרוטבו על החרס וחזר עליו יטול את מקומו נטף מרוטבו על הסולת יקמוץ את מקומו

ר' עובדיה מברטנורא

אמר רבי צדוק כו מתניתין חסורי מחסרא והכי קתני, ואם אסכלה מנוקבת היא כשרה וא"ר צדוק וכו', והלכה כרבי צדוק

נגע הפסח בחרסו של תנור יקלף מן הפסח מקום הנוגע בתנור, שנצלה שם מחום חרס התנור ולא צלי אש הוא

נטף מרוטבו על החרס וחזר אליו שחזר שומן שנתחמם מן החרס ונבלע בפסח

יטול את מקומו ולא סגי בקליפה אלא בנטילה כעובי אצבע, דשומן נבלע בתוכו הרבה, ואותו שומן צלי מן החרס הוא

נטף מרוטבו על הסולת והסולת רותחת דמצלי רוטב מחמת סולת, וההוא רוטב שבתוך הסולת אסור למיכליה דהוה ליה צלי מחמת דבר אחר, הלכך יקמוץ את מקומו וישרוף אותו קומץ כשאר קדשים הפסולים