Pesachim 7:7-8 - Mishna Yomit

משנה ז

הפסח שנזרק דמו ואחר כך נודע שהוא טמא הציץ מרצה נטמא הגוף אין הציץ מרצה מפני שאמרו הנזיר ועושה פסח הציץ מרצה על טומאת הדם ואין הציץ מרצה על טומאת הגוף נטמא טומאת התהום הציץ מרצה

ר' עובדיה מברטנורא

ואח"כ נודע שהוא טמא
הפסח או הדם

הציץ
מרצה ופטור מפסח שני

נטמא
בעליו טומאת הגוף במת

אין הציץ מרצה
וחייב בפסח שני, דהא בשעת זריקה לאו בר מעבד פסח הוא דרחמנא דחייה

הנזיר
דכתיב וכי ימות מת עליו וגו' והימים הראשונים יפלו, דאם נטמא במת קודם הבאת קרבנותיו סותר

הציץ מרצה על טומאת הדם
ותגלחתו כשרה ומותר לשתות יין וליטמא למתים

ואין הציץ מרצה על טומאת הגוף
ואם טמא בשעת הבאת קרבנותיו סותר הכל

נטמא
גופו

בטומאת התהום
כל טומאת מת שלא ידע בה אדם קודם לכן נקראת טומאת התהום

הציץ מרצה
דהלכה למשה מסיני שהותר טומאת התהום להם. כיון שלא הכיר בה אדם בטומאה זו מעולם, ואם נודע לו בטומאה זו אחר שהקריב פסחו אין צריך לעשות פסח שני. וכן נזיר שנודע לו בטומאת התהום לאחר שהביא קרבנותיו אין צריך להביא קרבן טומאה. ולא אמרו טומאת התהום אלא בטומאת מת בלבד

------------------------------
משנה ח

נטמא שלם או רובו שורפין אותו לפני הבירה מעצי המערכה נטמא מיעוטו והנותר שורפין אותו בחצרותיהן או על גגותיהן מעצי עצמן הציקנין שורפין אותו לפני הבירה בשביל ליהנות מעצי המערכה

ר' עובדיה מברטנורא

לפני הבירה
כל המקדש כולו קרוי בירה. ושורפים אותו שם כדי לביישן, שיזהרו שלא יבואו עוד לידי טומאה

מעצי המערכה
שלא לבייש את מי שאין לו עצים

נטמא מיעוטו
וכן נותר של פסח טהור

הציקנין
העצרנין. צרי עין, שורפין אותו מיעוט שנטמא, והנותר מפסח טהור, לפני הבירה

Pesachim7: 8

נִטְמָא שָׁלֵם אוֹ רֻבּוֹ — שׂוֹרְפִין אוֹתוֹ לִפְנֵי הַבִּירָה מֵעֲצֵי הַמַּעֲרָכָה. נִטְמָא מִעוּטוֹ, וְהַנּוֹתָר — שׂוֹרְפִין אוֹתוֹ בְחַצְרוֹתֵיהֶן אוֹ עַל גַּגּוֹתֵיהֶן מֵעֲצֵי עַצְמָן. הַצַּיְקָנִין שׂוֹרְפִין אוֹתוֹ לִפְנֵי הַבִּירָה, בִּשְׁבִיל לֵהָנוֹת מֵעֲצֵי הַמַּעֲרָכָה.

[If] the whole or the greater part of it became contaminated, it must be burned before the Temple complex with wood of the pyre. [If] the lesser part became contaminated, also the leftover [sacrificial meat], they burn it in their courtyards or on their rooftops with their own wood. The misers burn it before the Temple com-plex, in order to benefit from the wood of the pyre.

Pesachim7: 7

הַפֶּסַח שֶׁנִּזְרַק דָּמוֹ, וְאַחַר כָּךְ נוֹדַע שֶׁהוּא טָמֵא — הַצִּיץ מְרַצֶּה. נִטְמָא הַגּוּף — אֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה. מִפְּנֵי שֶׁאָמְרוּ: הַנָּזִיר וְעוֹשֶׂה פֶסַח — הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל טֻמְאַת הַדָּם, וְאֵין הַצִּיץ מְרַצֶּה עַל טֻמְאַת הַגּוּף. נִטְמָא טֻמְאַת הַתְּהוֹם — הַצִּיץ מְרַצֶּה.

Any pesach-offering whose blood had been thrown and it was learned afterwards that it was contaminated, the tzitz effects acceptance. [But if] the body [of the person] was contaminated, [then] the tzitz does not effect acceptance. For they have said: [Concerning] the nazirite and for one who performs [the service of] the pesach, the tzitz effects acceptance concerning contamination of the blood, but the tzitz does not effect acceptance for the contamination of the body. [If] one became contaminated from a contamination of the deep, the tzitz effects acceptance.

Suggestions