Pesachim 10:3-4 - Mishna Yomit

משנה ג

הביאו לפניו מטבל בחזרת עד שמגיע לפרפרת הפת הביאו לפניו מצה וחזרת וחרוסת ושני תבשילין אף על פי שאין חרוסת מצוה רבי אליעזר בר צדוק אומר מצוה ובמקדש היו מביאים לפניו גופו של פסח

ר' עובדיה מברטנורא

הביאו לפניו
הירקות. כדי שיכיר תינוק וישאל, לפי שאין דרך להביא ירקות קודם סעודה

מטבל בחזרת
לאו דוקא חזרת, דטבול ראשון זה הוי בשאר ירקות, אלא אם אין לו שאר ירקות מטבל בחזרת במקום שאר ירקות. ולשון מטבל אוכל. ולפי שכל אכילתן ע"י טיבול היתה, קרי לאכילה טיבול. ומיהו טיבול זה לאו בחרוסת הוא, מדקתני לקמן הביאו לפניו מצה וחזרת וחרוסת. מכלל דעדיין לא הובאו

עד שמגיע לפרפר את הפת
לאכילת מצה. והא קמ"ל שאין אכילה אחרת מפסקת בין אכילת ירקות לאכילת מצה. דקודם שיגיע לאותו חזרת של מצוה שמברך עליו על אכילת מרור אוכל מצה תחלה, כדכתיב על מצות ומרורים, מצות ברישא והדר מרורים

וחרוסת
שעושים מתאנים ולוזים בטנים ושקדים וכמה מיני פירות ומשימין בה תפוחים ודכין הכל במדוכה ומערבין בחומץ ונותנין עליה תבלין קנה וקנמון כעין פתילות דקות ארוכות זכר לקש וצריך שתהיה עבה זכר לטיט

שאין חרוסת מצוה
אלא לרפואה לבטל שרף החזרת, שרע וקשה לגוף כארס

ר"א ברבי צדוק אומר מצוה
זכר לתפוח שהיו יולדות שם בניהם בלא עצב, וזכר לטיט

--------------------------------
משנה ד

מזגו לו כוס שני וכאן הבן שואל אביו ואם אין דעת בבן אביו מלמדו מה נשתנה הלילה הזה מכל הלילות שבכל הלילות אנו אוכלין חמץ ומצה הלילה הזה כולו מצה שבכל הלילות אנו אוכלין שאר ירקות הלילה הזה מרור שבכל הלילות אנו אוכלין בשר צלי שלוק ומבושל הלילה הזה כולו צלי שבכל הלילות אנו מטבילין פעם אחת הלילה הזה שתי פעמים ולפי דעתו של בן אביו מלמדו מתחיל בגנות ומסיים בשבח ודורש מארמי אובד אבי עד שיגמור כל הפרשה כולה

ר' עובדיה מברטנורא

וכאן הבן שואל
בכל הספרים אין כתוב וכאן, אלא וכן, כמו כן בנות צלפחד דוברות כלומר ודין הוא שבמזיגת כוס שני יהיה הבן שואל מה נשתנה

הלילה הזה כולו צלי
בזמן שבית המקדש קיים היה הבן שואל כך

מתחיל בגנות
מתחלה עובדי ע"ז היו אבותינו ועבדים היינו

ומסיים בשבח
שקרבנו המקום לעבודתו וגאל את אבותינו ממצרים

Pesachim10: 3

הֵבִיאוּ לְפָנָיו, מְטַבֵּל בַּחֲזֶרֶת, עַד שֶׁמַּגִּיעַ לְפַרְפֶּרֶת הַפַּת. הֵבִיאוּ לְפָנָיו מַצָּה וַחֲזֶרֶת וַחֲרֹסֶת וּשְׁנֵי תַבְשִׁילִין, אַף עַל פִּי שֶׁאֵין חֲרֹסֶת מִצְוָה; רַבִּי אֱלִיעֶזֶר בְּרַבִּי צָדוֹק אוֹמֵר: מִצְוָה. וּבַמִּקְדָּשׁ הָיוּ מְבִיאִים לְפָנָיו גּוּפוֹ שֶׁל פֶּסַח.

[Then] they bring [it] before him; he eats dipped lettuce before he reaches the course that is secondary to the matzah. [Now] they brought before him matzah, lettuce, and charoses, and two cooked dishes; although charoses is not a mitzvah. R' Eliezer bar R' Tzadok says: [The dipping is] a mitzvah. And in the Temple they would bring before him the body of the pesach-[offering].

Pesachim10: 4

מָזְגוּ לוֹ כוֹס שֵׁנִי, וְכָאן הַבֵּן שׁוֹאֵל אָבִיו, וְאִם אֵין דַּעַת בַּבֵּן — אָבִיו מְלַמְּדוֹ: ,,מַה נִּשְׁתַּנָּה הַלַּיְלָה הַזֶּה מִכָּל הַלֵּילוֹת? שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין חָמֵץ וּמַצָּה, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ מַצָּה. שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין שְׁאָר יְרָקוֹת, הַלַּיְלָה הַזֶּה מָרוֹר. שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ אוֹכְלִין בָּשָׂר צָלִי, שָׁלוּק, וּמְבֻשָּׁל, הַלַּיְלָה הַזֶּה כֻּלּוֹ צָלִי. שֶׁבְּכָל הַלֵּילוֹת אָנוּ מַטְבִּילִין פַּעַם אַחַת, הַלַּיְלָה הַזֶּה שְׁתֵּי פְעָמִים”. וּלְפִי דַעְתּוֹ שֶׁל בֵּן אָבִיו מְלַמְּדוֹ. מַתְחִיל בִּגְנוּת וּמְסַיֵּם בְּשֶׁבַח, וְדוֹרֵשׁ מֵ,,אֲרַמִּי אוֹבֵד אָבִי” עַד שֶׁיִּגְמֹר כָּל הַפָּרָשָׁה כֻלָּהּ.

They pour him a second cup [of wine]; and here the son asks of his father And if the son has not [enough] understanding, his father instructs him [to ask]: “Why is this night different from all nights? —- On all nights we eat chametz and matzah, but this night only matzah. On all nights we eat other greens, but on this night bitter herbs. On all nights we eat meat roasted, stewed, or cooked, but on this night only roasted. On all nights we might eat dipped vegetables once, but on this night twice.” And according to the intelligence of the son his father instructs him. He begins with the disgrace and concludes with the glory, and he expounds from: The Aramean sought to disgrace my father (Deut. 26:5) until he ends the whole portion.

Suggestions