Pesachim 10:5-6

משנה ה


רבן גמליאל היה אומר כל שלא אמר שלשה דברים אלו בפסח לא יצא ידי חובתו ואלו הן פסח מצה ומרור פסח על שום שפסח המקום על בתי אבותינו במצרים מצה על שום שנגאלו אבותינו במצרים מרור על שום שמררו המצריים את חיי אבותינו במצרים בכל דור ודור חייב אדם לראות את עצמו כאילו הוא יצא ממצרים שנאמר והגדת לבנך ביום ההוא לאמר בעבור זה עשה ה' לי בצאתי ממצרים לפיכך אנחנו חייבין להודות להלל לשבח לפאר לרומם להדר לברך לעלה ולקלס למי שעשה לאבותינו ולנו את כל הניסים האלו הוציאנו מעבדות לחירות מיגון לשמחה ומאבל ליום טוב ומאפילה לאור גדול ומשעבוד לגאולה ונאמר לפניו הללויה


ר' עובדיה מברטנורא


כל שלא אמר ג' דברים אלו
שלא פירש טעמן של שלשה דברים הללו


--------------------------------
משנה ו


עד היכן הוא אומר בית שמאי אומרים עד אם הבנים שמחה ובית הלל אומרים עד חלמיש למעינו מים וחותם בגאולה רבי טרפון אומר אשר גאלנו וגאל את אבותינו ממצרים ולא היה חותם רבי עקיבא אומר כן ה' אלהינו ואלהי אבותינו יגיענו למועדים ולרגלים אחרים הבאים לקראתינו לשלום שמחים בבנין עירך וששים בעבודתך ונאכל שם מן הזבחים ומן הפסחים כו' עד ברוך אתה ה' גאל ישראל


ר' עובדיה מברטנורא


וחותם בגאולה
כלומר מסיים את ההגדה בברכת גאולה. ולא פירש תנא קמא למלתיה היאך מברכין אותה, ואתו ר' טרפון ור' עקיבא לפרושי למלתיה, ר' טרפון אומר פותח בה בברוך ואינו חותם בברוך, מידי דהוה אברכת הפירות וברכות המצות דכולה חדא הודאה היא. ולר"ע חותמין בה בברוך, לפי שמוסיף בה דברי רצוי ובקשה כן יגיענו וכו'. והלכה כר"ע


Pesachim10: 5
רַבָּן גַּמְלִיאֵל הָיָה אוֹמֵר: כָּל שֶׁלֹּא אָמַר שְׁלֹשָׁה דְבָרִים אֵלּוּ בַפֶּסַח, לֹא יָצָא יְדֵי חוֹבָתוֹ, וְאֵלּוּ הֵן: פֶּסַח, מַצָּה, וּמָרוֹר;  פֶּסַח — עַל שׁוּם שֶׁפָּסַח הַמָּקוֹם עַל בָּתֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרָיִם;  מַצָּה — עַל שׁוּם שֶׁנִּגְאֲלוּ אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרָיִם;  מָרוֹר — עַל שׁוּם שֶׁמֵּרְרוּ הַמִּצְרִים אֶת חַיֵּי אֲבוֹתֵינוּ בְמִצְרָיִם.  בְּכָל דּוֹר וָדוֹר חַיָּב אָדָם לִרְאוֹת אֶת עַצְמוֹ כְּאִלּוּ הוּא יָצָא מִמִּצְרַיִם, שֶׁנֶּאֱמַר: ,,וְהִגַּדְתָּ לְבִנְךָ בַּיּוֹם הַהוּא לֵאמֹר, בַּעֲבוּר זֶה עָשָׂה ה' לִי בְּצֵאתִי מִמִּצְרָיִם”. לְפִיכָךְ אֲנַחְנוּ חַיָּבִין לְהוֹדוֹת, לְהַלֵּל, לְשַׁבֵּחַ, לְפָאֵר, לְרוֹמֵם, לְהַדֵּר, לְבָרֵךְ, לְעַלֵּה, וּלְקַלֵּס לְמִי שֶׁעָשָׂה לַאֲבוֹתֵינוּ וְלָנוּ אֶת כָּל הַנִּסִּים הָאֵלּוּ: הוֹצִיאָנוּ מֵעַבְדוּת לְחֵרוּת, מִיָּגוֹן לְשִׂמְחָה, וּמֵאֵבֶל לְיוֹם טוֹב, וּמֵאֲפֵלָה לְאוֹר גָּדוֹל, וּמִשִּׁעְבּוּד לִגְאֻלָּה — וְנֹאמַר לְפָנָיו ,,הַלְלוּיָהּ!”.
Rabban Gamliel used to say: Whoever has not said these three things on Passover has not fulfilled his obligation, and they are the following: the pesach-[offering], matzah, and maror.  [The] pesach-offering [is offered] —- because the Omnipresent One passed over the houses of our ancestors in Egypt.  Matzah [is eaten] —- because our ancestors were redeemed in Egypt.  Maror [is eaten] —- because the Egyptians embittered the lives of our ancestors in Egypt.  In every generation a man must regard himself as if he himself had gone out of Egypt —- for it is said: And you shall tell your son on that day saying, “For the sake of this Hashem did for me when I went out of Egypt” (Exodus 13:8). Therefore we are obliged to give thanks, to praise, to laud, to glorify, to exalt, to honor, to bless, to extol, and to shower acclaim upon Him Who performed all these miracles for our ancestors and for us: He brought us forth from slavery to freedom, from sorrow to joy, from mourning to festivity, from darkness to great light, and from servitude to redemption —- so let us say before Him “Halleluyah!”
Pesachim10: 6
עַד הֵיכָן הוּא אוֹמֵר? בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: עַד ,,אֵם הַבָּנִים שְׂמֵחָה”; וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: עַד ,,חַלָּמִישׁ לְמַעְיְנוֹ מָיִם”.  וְחוֹתֵם בִּגְאֻלָּה; רַבִּי טַרְפוֹן אוֹמֵר: ,,אֲשֶׁר גְּאָלָנוּ וְגָאַל אֶת אֲבוֹתֵינוּ מִמִּצְרַיִם”, וְלֹא הָיָה חוֹתֵם.   רַבִּי עֲקִיבָא אוֹמֵר: ,,כֵּן ה' אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ יַגִּיעֵנוּ לְמוֹעֲדִים וְלִרְגָלִים אֲחֵרִים הַבָּאִים לִקְרָאתֵנוּ לְשָׁלוֹם, שְׂמֵחִים בְּבִנְיַן עִירֶךָ וְשָׂשִׂים בַּעֲבוֹדָתֶךָ, וְנֹאכַל שָׁם מִן הַזְּבָחִים וּמִן הַפְּסָחִים” כו', עַד ,,בָּרוּךְ אַתָּה ה', גָּאַל יִשְׂרָאֵל”.
Until where does he recite? —- Beis Shammai say: Until A joyful mother of children (Psalms 113:8). Beis Hillel say: Until The flint into a spring of water (Psalms 114:8).  He concludes [the Haggadah] with [a blessing about] redemption. R' Tarfon says: “Who re-deemed us and redeemed our ancestors from Egypt,” and he does not conclude [with a final bles-sing].  R' Akiva says: “. . . so may Hashem our God and the God of our ancestors bring us to future festivals and pilgrimages, which approach us, in peace, gladdened in the rebuilding of Your city and joyful at Your service. May we eat there of the offerings and pesach-sacrifices . . .” until “Blessed are You, Hashem, Who has redeemed Israel.”