Yoma 1:2-3 - Mishna Yomit

משנה ב

כל שבעת הימים הוא זורק את הדם ומקטיר את הקטורת ומטיב את הנרות ומקריב את הראש ואת הרגל ושאר כל הימים אם רצה להקריב מקריב שכהן גדול מקריב חלק בראש ונוטל חלק בראש

ר' עובדיה מברטנורא

הוא זורק את הדם
של תמידים, כדי שיהא רגיל בעבודה

ומטיב את הנרות
מדשנן מן האפר של הפתילות שכבו

ושאר כל הימים
אם ירצה להקריב כל קרבן שירצה מקריב ואין אנשי המשמר יכולין לעכב על ידו

מקריב חלק בראש
ראש הוא להקריב כל חלק שיבחר

ונוטל חלק בראש
בחלוקת הקדשים נוטל מנה יפה שיבחר לו. והני מילי בקדשי מזבח, אבל בקדשי גבול אחד כהן גדול ואחד כהן הדיוט חולקים בשוה

-----------------------------------------

משנה ג

מסרו לו זקנים מזקני בית דין וקורין לפניו בסדר היום ואומרים לו אישי כהן גדול קרא אתה בפיך שמא שכחת או שמא לא למדת ערב יום כפורים שחרית מעמידין אותו בשער מזרח ומעבירין לפניו פרים ואילים וכבשים כדי שיהא מכיר ורגיל בעבודה

ר' עובדיה מברטנורא

וקורין לפניו
כל שבעת הימים

בסדר היום
בפרשת אחרי מות

אישי
אדוני

שמא לא למדת
במקדש שני היו צריכין לכך שהיו מעמידין כהנים גדולים שאינם מהוגנים, על פי המלכות, דאילו במקדש ראשון לא היו מעמידין כהן גדול אלא הגדול שבכהנים בחכמה בנוי בכח ובעושר, ואם לא היה לו עושר אחיו הכהנים מגדלין אותו משלהם שנאמר והכהן הגדול מאחיו, גדלהו משל אחיו

שיהא מכיר
מתבונן בבהמות העוברות לפניו לתת אל לבו הלכות סדר היו

Yoma1: 2

כָּל שִׁבְעַת הַיָּמִים הוּא זוֹרֵק אֶת הַדָּם, וּמַקְטִיר אֶת הַקְּטֹרֶת, וּמֵטִיב אֶת הַנֵּרוֹת, וּמַקְרִיב אֶת הָרֹאשׁ וְאֶת הָרֶגֶל. וּשְׁאָר כָּל הַיָּמִים, אִם רָצָה לְהַקְרִיב, מַקְרִיב. שֶׁכֹּהֵן גָּדוֹל מַקְרִיב חֵלֶק בָּרֹאשׁ וְנוֹטֵל חֵלֶק בָּרֹאשׁ.

On all of these seven days he throws the blood, burns the incense, prepares the lamps, and offers the head and the hind leg. On all the other days [of the year], if he wishes to offer [any sacrifice], he may offer [it]. For the Kohen Gadol has the first right to offer and the first right to take a portion.

Yoma1: 3

מָסְרוּ לוֹ זְקֵנִים מִזִּקְנֵי בֵית דִּין וְקוֹרִין לְפָנָיו בְּסֵדֶר הַיּוֹם, וְאוֹמְרִים לוֹ: ,,אִישִׁי כֹהֵן גָּדוֹל, קְרָא אַתָּה בְּפִיךָ, שֶׁמָּא שָׁכַחְתָּ אוֹ שֶׁמָּא לֹא לָמַדְתָּ”. עֶרֶב יוֹם הַכִּפּוּרִים שַׁחֲרִית, מַעֲמִידִין אוֹתוֹ בְּשַׁעַר הַמִּזְרָח וּמַעֲבִירִין לְפָנָיו פָּרִים וְאֵילִים וּכְבָשִׂים, כְּדֵי שֶׁיְּהֵא מַכִּיר וְרָגִיל בָּעֲבוֹדָה.

They provide him sages from among the sages of the court who read to him about the service of the day. Then they say to him, “My lord Kohen Gadol, read with your own mouth, perhaps you have forgotten or perhaps you have not learned.” On the morning of the Eve of Yom Kippur they stand him at the Eastern Gate and they lead before him oxen, rams, and sheep, that he should recognize [them] and be conversant in the service.

Suggestions