פרק ג


משנה א


אמר להם הממונה צאו וראו אם הגיע זמן השחיטה אם הגיע הרואה אומר ברקאי מתתיא בן שמואל אומר האיר פני כל המזרח עד שבחברון והוא אומר הן


ר' עובדיה מברטנורא


אמר להם הממונה
הוא הסגן


צאו וראו
על מקום גבוה שהיה להם במקדש


זמן השחיטה
שהשחיטה פסולה בלילה. שנאמר ביום זבחכם


ברקאי
האיר והבריק השחר


האיר פני המזרח
זמן זה אחר ברקאי דאמר תנא קמא. והלכה כמתתיה בן שמואל


עד שבחברון
אותן העומדין למטה שואלין לו הגיע האור לחברון, והוא משיב הן. וכדי להזכיר זכות אבות מזכירין חברון


------------------------------------
משנה ב


ולמה הוצרכו לכך שפעם אחת עלה מאור הלבנה ודימו שהאיר מזרח ושחטו את התמיד והוציאוהו לבית השריפה הורידו כהן גדול לבית הטבילה זה הכלל היה במקדש כל המיסך את רגליו טעון טבילה וכל המטיל מים טעון קדוש ידים ורגלים


ר' עובדיה מברטנורא


שפעם אחת עלה מאור הלבנה
לאו ביום הכפורים קאמר, דא"א לעלות מאור הלבנה סמוך לשחר ביום הכיפורים שהוא בשליש החודש אלא בסוף אחד מן החדשים כשהלבנה עולה סמוך לעלות השחר אירע זה הטעות וחששו שמא ביה"כ יארע טעות אחר כיוצא בו לכך הוצרכו לכל זה


הורידו כהן גדול
מלתא באנפי נפשה היא. והשתא מהדר להא דתנינן לעיל עד חברון והוא אומר הן. ולאחר שהשיב הרואה הן היו מורידין כהן גדול לבית הטבילה שהיה טעון טבילה קודם שישחט התמיד


המיסך רגליו
כנוי לנקבים גדולים



Yoma3: 1
אָמַר לָהֶם הַמְמֻנֶּה: ,,צְאוּ וּרְאוּ, אִם הִגִּיעַ זְמַן הַשְּׁחִיטָה”. אִם הִגִּיעַ, הָרוֹאֶה אוֹמֵר: ,,בַּרְקַאי”!  מַתִּתְיָא בֶּן שְׁמוּאֵל אוֹמֵר: ,,הֵאִיר פְּנֵי כָל הַמִּזְרָח”. ,,עַד שֶׁבְּחֶבְרוֹן”? וְהוּא אוֹמֵר: ,,הֵן.”
The administrator said to them, “Go out and see if the time for slaughtering has arrived.” If it had arrived, the one who sees [it] says, “Barkai!”  Mattisya ben Shmuel says: “The whole of the east has lit up.”  “As far as Hebron?”  And he says, “Yes!”
Yoma3: 2
וְלָמָּה הֻצְרְכוּ לְכָךְ? שֶׁפַּעַם אַחַת עָלָה מְאוֹר הַלְּבָנָה וְדִמּוּ שֶׁהֵאִיר מִזְרָח, וְשָׁחֲטוּ אֶת הַתָּמִיד, וְהוֹצִיאוּהוּ לְבֵית הַשְּׂרֵפָה. הוֹרִידוּ כֹהֵן גָּדוֹל לְבֵית הַטְּבִילָה. זֶה הַכְּלָל הָיָה בַמִּקְדָּשׁ: כָּל הַמֵּסִיךְ אֶת רַגְלָיו טָעוּן טְבִילָה, וְכָל הַמַּטִּיל מַיִם טָעוּן קִדּוּשׁ יָדַיִם וְרַגְלַיִם.
Why was this necessary? Because one time the moon's light rose and they thought that the east had lit up, so they slaughtered the daily sacrifice, and then [had to] take it out to the place of burning.  They took the Kohen Gadol down to the mikveh.  This was the rule in the Temple: Whoever moved his bowels needed immersion, and whoever urinated needed to wash his hands and his feet.