משנה ה


קטורת של שחר היתה קריבה בין דם לאברים של בין הערבים בין אברים לנסכים אם היה כהן גדול זקן או אסטניס מחמין לו חמין ומטילין לתוך הצונן כדי שתפיג צנתן


ר' עובדיה מברטנורא


בין דם לאברים
לאו דוקא, דהא תנן לעיל וקבל את הדם וזרקו נכנס להקטיר קטורת ולהטיב את הנרות ולהקריב את הראש ואת האברים, אלמא היתה קטורת קריבה בין דם לנרות ולא בין דם לאברים. אלא לא בא התנא עכשיו לומר סדר ההקרבות זו אחר זו איך היו אבל רצה לומר בלבד שלא היתה זריקת הדם והקרבת האברים רצופים זו אחר זה שהרי הקטורת היתה מפסקת ביניהן, וה"ה נמי שהטבת הנרות היתה ביניהן לאחר הקטורת קודם הקרבת האברים


אסטניס
שגופו מצונן וקר


מחמין לו חמין
בערב יום הכיפורים


ומטילין
ביה"כ לתוך חקק בנין בית טבילתו


שתפיג
להסיר צינתן במקצת. כמו מפיגין טעמן


---------------------------------
משנה ו


הביאוהו לבית הפרוה ובקדש היתה פרסו סדין של בוץ בינו לבין העם קדש ידיו ורגליו ופשט ר"מ אומר פשט קדש ידיו ורגליו ירד וטבל עלה ונסתפג הביאו לו בגדי לבן לבש וקדש ידיו ורגליו


ר' עובדיה מברטנורא


לבית הפרוה
מכשף אחד ששמו פרוה בנאה ונקראת על שמו


ובקודש היתה
שטבילה שניה זו עם כל שאר טבילות, חוץ מן הראשונה, טעונות מקום קדוש, כדכתיב ורחץ את בשרו במים במקום קדוש


ר"מ אומר
פשט תחלה ואח"כ מקדש. ואין הלכה כר"מ


בגדי לבן
כתונת, ומכנסים, ואבנט, ומצנפת האמורים בפרשת אחרי מות, שכל עבודות פנימיות היו בהן. ועבודות חיצונות כגון תמידין ומוספין היו בבגדי זהב שהוא משמש בהן כל השנה כולה. ובין כל חליפה וחליפה טעון טבילה ושתי קדושי ידים ורגלים מן הכיור

Yoma3: 6
הֱבִיאוּהוּ לְבֵית הַפַּרְוָה, וּבַקֹּדֶשׁ הָיְתָה. פֵּרְסוּ לוֹ סָדִין שֶׁל בּוּץ בֵּינוֹ לְבֵין הָעָם. קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו, וּפָשַׁט. רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: פָּשַׁט, קִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו. יָרַד וְטָבַל, עָלָה וְנִסְתַּפָּג. הֵבִיאוּ לוֹ בִגְדֵי לָבָן, לָבַשׁ וְקִדֵּשׁ יָדָיו וְרַגְלָיו.
They brought him to the Parvah Chamber, which was in the holy area. They spread a linen sheet between him and the people. He washed his hands and feet, and [then] undressed. R' Meir said: [First] he undressed, [then] he washed his hands and feet.  He went down and immersed himself, ascended and dried himself. They brought him white vest- ments, he dressed and [then] washed his hands and feet.
Yoma3: 5
קְטֹרֶת שֶׁל שַׁחַר הָיְתָה קְרֵבָה בֵּין דָּם לָאֵבָרִים; שֶׁל בֵּין הָעַרְבַּיִם, בֵּין אֵבָרִים לַנְּסָכִים. אִם הָיָה כֹהֵן גָּדוֹל זָקֵן אוֹ אִסְטְנִיס, מְחַמִּין לוֹ חַמִּין וּמַטִּילִין לְתוֹךְ הַצּוֹנֵן, כְּדֵי שֶׁתָּפִיג צִנָּתָן.
The morning incense was offered [every day] between the [throwing of the] blood and the [offering of the] limbs [of the daily offering]; that of the afternoon, between the [offering of the] limbs and the nesachim.  If the Kohen Gadol was old or delicate, they warmed water for him and poured it into the cold water so that it should lose its chill.