משנה ו
בכל יום היו שם ארבע מערכות והיום חמש דברי רבי מאיר רבי יוסי אומר בכל יום שלש והיום ארבע רבי יהודה אומר בכל יום שתים, והיום שלש
ר' עובדיה מברטנורא
בכל יום היו שם במזבח החיצון
ארבע מערכות של עצים שמבערים עליהם האש, אחת מערכה גדולה שמקריבין עליה התמיד ואחת מערכה שניה שממנה נוטלים אש למזבח הקטורת ואחת מערכה של קיום האש שלא תסור משם אש לעולם ואחת מערכה של אברים ופדרים של תמיד של בין הערבים שלא נתעכלו מבערב ולא נשרפו כל הלילה שורפין אותם במערכה זו. ומוסיפין ביוה"כ עוד מערכה אחת ליטול ממנה גחלים לקטורת לפני ולפנים
רבי יוסי אומר בכל יום ג דג' קראי כתיב על מוקדה על המזבח כל הלילה עד הבוקר זו מערכה גדולה. ואש המזבח תוקד בו זו מערכה שניה של קטורת. והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה זו מערכה ג' של קיום האש. ומערכה רביעית לאברים ופדרים שלא נתעכלו לית ליה לרבי יוסי, דסבירא ליה שאברים ופדרים שלא נתעכלו בצדי מערכה גדולה הם נשרפים
רבי יהודה אומר בכל יום שתים דלית ליה מערכה שלישית של קיום האש. ומקרא שלישי של והאש על המזבח תוקד בו לא תכבה דריש ליה רבי יהודה שהמבעיר קסמים דקים כדי להצית האש על המערכה הגדולה לא יצית על הרצפה ויעלם כשהם דולקים למזבח אלא ידליקם בראש המזבח. והלכה כר' יוסי
-------------------------------- פרק ה
משנה א
הוציאו לו את הכף ואת המחתה וחפן מלא חפניו ונתן לתוך הכף הגדול לפי גדלו והקטן לפי קטנו וכך היתה מדתה נטל את המחתה בימינו ואת הכף בשמאלו היה מהלך בהיכל עד שמגיע לבין שתי הפרוכת המבדילות בין הקדש ובין קדש הקדשים וביניהן אמה ר' יוסי אומר לא היתה שם אלא פרוכת אחת בלבד שנאמר והבדילה הפרוכת לכם בין הקדש ובין קדש הקדשים החיצונה היתה פרופה מן הדרום והפנימית מן הצפון מהלך ביניהן עד שמגיע לצפון הגיע לצפון הופך פניו לדרום מהלך לשמאלו עם הפרוכת עד שהוא מגיע לארון הגיע לארון נותן את המחתה בין שני הבדים צבר את הקטורת על גבי גחלים ונתמלא כל הבית כולו עשן יצא ובא לו בדרך בית כניסתו ומתפלל תפלה קצרה בבית החיצון ולא היה מאריך בתפלתו שלא להבעית את ישראל
ר' עובדיה מברטנורא
הוציאו לו מלשכת הכלים
וכך היתה מדתה כמדתה בחוץ כך מדתה בפנים מה בחוץ היה חופן בחפניו ממש ולא בכלי, כך בפנים כשמערה הקטורת מן הכף לתוך חפניו לא היה מערה בכלי עשוי כמדת חפניו אלא לתוך חפניו ממש
נטל את המחתה בימינו לפי שהיא כבדה וחמה וכף הקטורת קלה הימנה לכך מחתה בימינו וכף בשמאלו
היה מהלך בהיכל נכנס ומהלך בתוכה למערב
לבין שתי הפרוכות לפי שנסתפקו בבית שני אם המחיצה המבדלת בין הקודש ובין קודש הקדשים שהיתה בבית ראשון והיה עביה אמה אי אותה אמה כלפנים או כלחוץ, לפיכך עשו ב' פרוכות אחת חיצונה ואחת פנימית
וביניהן אויר אמה לקלוט ביניהן אויר מקום המחיצה
החיצונה פרופה מן הדרום רבנן קאמרי לה, דפליגי עליה דרבי יוסי ואמרי והבדילה הפרוכת לכם במשכן בלבד נאמר
פרופה ראשה כפולה לצד החיצון ונאחזת בקרס של זהב להיות פתוחה מן הדרום ועומדת
מהלך ביניהן נכנס בפריפת הדרום ומהלך ביניהם עד שמגיע לפריפת הצפון
הגיע לצפון משנכנס לתוך חלל בית קודש הקדשים הפך פניו לדרום לילך עד בין הבדים שהוא באמצע החלל. שהבדים היו ארוכין עד הפרוכת ראשו אחד למערב והשני לו למזרח, אחד בראש הארון לצפון ואחד בראשו לדרום
מהלך לשמאלו עם הפרוכת שהמהלך מצפון לדרום שמאלו למזרח והפרוכת היתה במזרח נמצא שמאלו עם הפרוכת
עד שהוא מגיע לארון למקום ארון, ולא לארון ממש דבבית שני לא היה שם ארון
דרך כניסתו שלא היה מסב את פניו לצאת אלא יוצא דרך אחוריו ופניו לארון
ומתפלל תפלה קצרה וזו היא יהי רצון מלפניך ה' אלהי שאם שנה זו שחונה שתהא גשומה, ולא יעדי עבד שולטן מדבית יהודה, ולא יהיו עמך ישראל צריכים פרנסה זה מזה ולא מעם אחר ולא תכנס לפניך תפלת עוברי דרכים פירוש מפני שהם מתפללין שלא ירדו גשמים
בבית החיצון בהיכל
שלא להבעית את ישראל שיאמרו מת הוא