Yoma 5:2-3 - Mishna Yomit

משנה ב

משניטל הארון אבן היתה שם מימות נביאים ראשונים ושתיה היתה נקראת גבוהה מן הארץ שלש אצבעות ועליה היה נותן

ר' עובדיה מברטנורא

ושתיה היתה נקראת
על שם שממנה נשתת העולם שבה יסד הקב"ה את עולמו. שתיהם יסוד

---------------------
משנה ג

נטל את הדם ממי שהיה ממרס בו נכנס למקום שנכנס ועמד במקום שעמד והזה ממנו אחת למעלה ושבע למטה ולא היה מתכוין להזות לא למעלה ולא למטה אלא כמצליף וכך היה מונה אחת אחת ואחת אחת ושתים אחת ושלש אחת וארבע אחת וחמש אחת ושש אחת ושבע יצא והניחו על כן הזהב שבהיכל

ר' עובדיה מברטנורא

למקום שנכנס
בבית קודש הקדשים

במקום שעמד
בין הבדים

ולא היה מתכוין להזות לא למעלה
שתהא אחת למעלה בחודה של כפורת העליון והשבע למטה בעוביה שהרי לא על הכפורת נוגעים אלא לארץ נופלים

אלא כמצליף
כמלקה הזה שמתחיל בין הכתפים ויורד למטה, כך היה מתכוין שיהיו ח' הזאות הללו בארץ כשורה, זו תחת זו

אחת ואחת
שאם לא ימנה הזאה ראשונה שלמעלה לעצמה עם כל שבע שלמטה פעמים שיטעה וימנה הזאה ראשונה עם שבע שלמטה, ובהזאה הראשונה שלמטה ימנה שתים. ואין לומר ימנה הזאה שלמעלה עם שבע שלמטה וימנה עד שמנה די"ל מצוה להפסיק מתנות שלמטה מתוך שבעה ולא מתוך שמונה

Yoma5: 2

מִשֶּׁנִּטַּל הָאָרוֹן, אֶבֶן הָיְתָה שָׁם מִימוֹת נְבִיאִים רִאשׁוֹנִים, וּשְׁתִיָּה הָיְתָה נִקְרֵאת. גְּבוֹהָה מִן הָאָרֶץ שָׁלֹשׁ אֶצְבָּעוֹת וְעָלֶיהָ הָיָה נוֹתֵן.

After the Ark was taken away, a stone was there from the times of the early prophets, and it was called Shessiyah. Its height was three fingers above the ground and upon it he would place [the shovel].

Yoma5: 3

נָטַל אֶת הַדָּם מִמִּי שֶׁהָיָה מְמָרֵס בּוֹ. נִכְנַס לַמָּקוֹם שֶׁנִּכְנַס, וְעָמַד בַּמָּקוֹם שֶׁעָמַד, וְהִזָּה מִמֶּנּוּ אַחַת לְמַעְלָה וְשֶׁבַע לְמַטָּה. וְלֹא הָיָה מִתְכַּוֵּן לְהַזּוֹת לֹא לְמַעְלָה וְלֹא לְמַטָּה, אֶלָּא כְּמַצְלִיף. וְכָךְ הָיָה מוֹנֶה: אַחַת. אַחַת וְאַחַת. אַחַת וּשְׁתַּיִם. אַחַת וְשָׁלֹשׁ. אַחַת וְאַרְבַּע. אַחַת וְחָמֵשׁ. אַחַת וָשֵׁשׁ. אַחַת וָשֶׁבַע. יָצָא וְהִנִּיחוֹ עַל כַּן הַזָּהָב שֶׁבַּהֵיכָל.

He took the blood from the one who was stirring it. He entered the place he had [previously] entered, stood in the place he had stood, and sprink- led from it one [time] upward and seven [times] down- ward. But he did not aim in sprinkling either above or below, rather like one who whips. And this is how he would count: One. One plus one. One plus two. One plus three. One plus four. One plus five. One plus six. One plus seven. [Then] he exited and put [the vessel] on the golden stand, which was in the Holy.

Suggestions