משנה ו
הזה על טהרו של מזבח שבע פעמים ושירי הדם היה שופך על יסוד מערבי של מזבח החיצון ושל מזבח החיצון היה שופך על יסוד דרומי אלו ואלו מתערבין באמה ויוצאין לנחל קדרון ונמכרין לגננין לזבל ומועלין בהן
ר' עובדיה מברטנורא
על טהרו אחר שגמר כל המתנות של קרנות מזה עליו שבע פעמים כדכתיב והזה עליו מן הדם. טהרו, המקום המגולה שבו שחותה האפר והגחלים אילך ואילך ומזה על זהבו של מזבח
ושל מזבח החיצון שירי דם החטאות החיצונות היה שופך על יסוד דרומי
אלו ואלו דמים החיצונים והפנימים הנשפכים על מזבח העולה היו שותתים ונופלים מן היסוד לרצפה ומתערבין באמה סילון שבעזרה היוצא לנחל קדרון
לגננים לבעלי גנות
ומועלין בהם אסור ליהנות מהם בלא דמים
------------------------- משנה ז
כל מעשה יום הכפורים האמור על הסדר אם הקדים מעשה לחברו לא עשה כלום הקדים דם השעיר לדם הפר יחזור ויזה מדם השעיר לאחר דם הפר ואם עד שלא גמר את המתנות שבפנים נשפך הדם יביא דם אחר ויחזור ויזה בתחלה בפנים וכן בהיכל וכן במזבח הזהב שכולן כפרה בפני עצמן רבי אלעזר ורבי שמעון אומרים ממקום שפסק משם הוא מתחיל
ר' עובדיה מברטנורא
כל מעשה יוה"כ כל עבודות שעובד בבגדי לבן בפנים ובהיכל
האמור על הסדר במשנתינו
וכן בהיכל נתן מקצת מתנות בפרוכת ונשפך הדם, יביא פר אחר ויתחיל מתנות הפרוכת, וא"צ לחזור ולהתחיל בפנים
שכולן כפרה בפני עצמן לפיכך כפרה שנגמרה נגמרה
ממקום שפסק ואפילו לא נגמרה אותה כפרה א"צ לחזור וליתן מה שנתן. ואין הלכה כר' אלעזר ור' שמעון
