משנה ה


על כל סוכה וסוכה אומרים לו הרי מזון והרי מים ומלוין אותו מסוכה לסוכה חוץ מאחרונה שבהן שאינו מגיע עמו לצוק אלא עומד מרחוק ורואה את מעשיו


ר' עובדיה מברטנורא


הרי מזון והרי מים
לא היו אומרים לו כך אלא כדי שייטב לבו, שמי שיש לו פת בסלו אינו רעב כמי שאין לו פת בסלו, אבל מעולם לא הוצרך אדם לכך


ומלוין אותו מסוכה לסוכה
שמירושלים ועד סוכה ראשונה מיל ועשר סוכות ובין כל סוכה וסוכה מיל הרי מירושלים עד סוכה אחרונה עשר מילין. נשאר מסוכה אחרונה לצוק ב' מילין, מלוין אותו מיל כמדת תחום שבת ועומדים מרחוק ורואין את מעשיו


------------------------
משנה ו


מה היה עושה חולק לשון של זהורית חציו קשר בסלע וחציו קשר בין שתי קרניו ודחפו לאחוריו והוא מתגלגל ויורד ולא היה מגיע לחצי ההר עד שנעשה אברים אברים בא וישב לו תחת סוכה אחרונה עד שתחשך ומאימתי מטמא בגדים משיצא חוץ לחומת ירושלם ר' שמעון אומר משעת דחייתו לצוק


ר' עובדיה מברטנורא


חציו קשר בסלע וחציו קשר בין קרניו
לא היה קושר כל הלשון של זהורית בסלע שמא תלבין מיד קודם דחיפת השעיר, ומשמחת לבון הלשון של זהורית שמראה שכבר נתכפרו העונות ישכח מצות הדחיפה וידמה שכבר נשלמה המצוה מאחר שהלבין הלשון. ולא היה קושר כולה בין קרניו שמא בשעת דחיפה יכוף השעיר ראשו תחת גופו כשיפול לאחוריו ולא יוכל לראות הלשון כשתלבין ויהיו כל ישראל עצבין לפיכך קשר חציה בסלע והיא לא תלבין לחצאין עד שתגמר מלאכת כולה. וכשקושר באחרונה חציה בין קרניו אע"פ שתלבין מיד לא יניח מלדחפו הואיל והוא עסוק בה


בא וישב לו
חוזר עד סוכה אחרונה. ואע"פ שהיוצא חוץ לתחום אפילו ברשות חכמים אין לו אלא אלפים אמה ממקום שיצא לשם ברשות, לזה התירו לפי שירא לעמוד במדבר משתחשך


מטמא בגדים
דכתיב והמשלח את השעיר לעזאזל יכבס בגדיו


רבי שמעון אומר כו
ואין הלכה כר"ש


image


Yoma6: 5
עַל כָּל סֻכָּה וְסֻכָּה אוֹמְרִים לוֹ: ,,הֲרֵי מָזוֹן וַהֲרֵי מַיִם”; וּמְלַוִּין אוֹתוֹ מִסֻּכָּה לְסֻכָּה, חוּץ מֵאַחֲרוֹנָה שֶׁבָּהֶן. שֶׁאֵינוֹ מַגִּיעַ עִמּוֹ לַצּוּק, אֶלָּא עוֹמֵד מֵרָחוֹק וְרוֹאֶה אֶת מַעֲשָׂיו.
At each booth they would say to him, “Here is food and here is drink”; and they would accompany him from [that] booth to [the next] booth, except for the last of them. For the [last] escort could not go with him [all the way] to the precipice, but would stand from afar and observe his actions.
Yoma6: 6
מֶה הָיָה עוֹשֶׂה? חוֹלֵק לָשׁוֹן שֶׁל זְהוֹרִית; חֶצְיוֹ קָשַׁר בַּסֶּלַע וְחֶצְיוֹ קָשַׁר בֵּין שְׁתֵּי קַרְנָיו, וּדְחָפוֹ לַאֲחוֹרָיו. וְהוּא מִתְגַּלְגֵּל וְיוֹרֵד, וְלֹא הָיָה מַגִּיעַ לַחֲצִי הָהָר, עַד שֶׁנַּעֲשָׂה אֵבָרִים אֵבָרִים. בָּא וְיָשַׁב לוֹ תַּחַת סֻכָּה אַחֲרוֹנָה עַד שֶׁתֶּחֱשַׁךְ. וּמֵאֵימָתַי מְטַמֵּא בְגָדִים? מִשֶּׁיֵּצֵא חוּץ לְחוֹמַת יְרוּשָׁלַיִם. רַבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר: מִשְּׁעַת דְּחִיָּתוֹ לַצּוּק.
What did he do? He parted the strip of red wool; half of it he tied to the rock and half he tied between its two horns, and pushed it backwards. It tumbled down, and before it reached halfway down the mountain, it was torn limb from limb. He would return and sit under the [shade of the] last booth until it became dark.  And from when does he contaminate clothing? As soon as he gets outside the wall of Jerusalem. R' Shimon says: From the time he pushes him [down] to the precipice.