משנה ה

אתרוג הגזול והיבש פסול של אשרה ושל עיר הנדחת פסול של ערלה פסול של תרומה טמאה פסול של תרומה טהורה לא יטול ואם נטל כשר של דמאי בית שמאי פוסלין ובית הלל מכשירין של מעשר שני בירושלם לא יטול ואם נטל כשר

ר' עובדיה מברטנורא

של ערלה ושל תרומה טמאה פסול דאמר קרא ולקחתם לכם, שיהיה ראוי לכם

ואם נטל כשר שהרי יש בה היתר אכילה

ובית הלל מכשירין דהא חזי לעניים, כדתנן מאכילין את העניים דמאי

בירושלים כו אבל חוץ לרושלים לא, דבעינן לכם שיהא ראוי לכם

----------------------------- משנה ו

עלתה חזזית על רובו נטלה פטמתו נקלף נסדק ניקב וחסר כל שהוא פסול עלתה חזזית על מיעוטו נטל עוקצו ניקב ולא חסר כל שהוא כשר אתרוג הכושי פסול והירוק ככרתי רבי מאיר מכשיר ורבי יהודה פוסל

ר' עובדיה מברטנורא

עלתה חזזית כמין אבעבועות דקות

על רובו במקום אחד הוא דבעינן רובו, אבל בב' או בג' מקומות אפילו על מיעוטו פסול. ועל פטמתו אפילו כל שהוא פסול, ששם הוא נראה יותר מבשאר מקומות

פטמתו הדד שבראשו. כמו פטמא של רמון

נקלף פסול ודוקא שנקלף כולו, אבל מקצתו כשר. ואית דאמרי איפכא נקלף מקצתו פסול, דמיחזי כמנומר, אבל נקלף כולו כשר. והאי נקלף לאו שהוסרה הקליפה עד שנראה הלבנונית שבתוכו, דהאי הוי חסר ופסול, אלא שנקלף ממנו גלד דק ומראהו ירוק כאשר בתחלה

ניקב נקב מפולש מעבר אל עבר אפילו בכל שהוא פסול. ושאינו מפולש ואינו חסר כלום כגון שתחב בו יתד עבה, אם הנקב רחב כאיסר פסול, פחות מכאן כשר. והיינו ניקב ולא חסר כל שהוא כשר, דתנינן לקמן שאינו מפולש ואינו רחב כאיסר

אתרוג הכושי שגדל כאן והוא שחור, פסול. אבל כושי שגדל בארץ כוש אורחיה הוא וכשר

ורבי יהודה פוסל והלכה כרבי יהודה. וכל הני פסולים ביו"ט ראשון, אבל ביו"ט שני עם שאר הימים הכל כשר