משנה ו


כמעשהו בחול כך מעשהו בשבת אלא שהיו מלקטין אותן מערב שבת ומניחים אותן בגיגיות של זהב כדי שלא יכמשו ר' יוחנן בן ברוקה אומר חריות של דקל היו מביאין וחובטין אותן בקרקע בצדי המזבח ואותו היום נקרא יום חבוט חריות


ר' עובדיה מברטנורא


גיגיות
כלים של זהב מלאים מים, כדי שלא יכמשו עליהן


חריות
ענפים של דקל היו מביאים בין בחול בין בשבת, ולא ערבה דכתיב כפות תמרים שתים הן, אחד ללולב ואחד למזבח. ואין הלכה כר' יוחנן בן ברוקא


---------------------------------
משנה ז


מיד התינוקות שומטין את לולביהן ואוכלין אתרוגיהן


ר' עובדיה מברטנורא


התינוקות שומטים את לולביהן
הגדולים שומטים לולבי התינוקות מידן של תינוקות


ואוכלים
הגדולים אתרוגיהן של תינוקות. ואין בדבר משום גזל שכך נהגו משום שמחה. פירוש אחר התינוקות משליכים לולביהן מידם ואוכלים אתרוגיהן בשביעי. אבל הגדולים אין אוכלים אתרוגיהן כל אותו היום, דכיון שהוקצה למצוה למקצת היום הוקצה לכולו


Succah4: 6
כְּמַעֲשֵׂהוּ בַחֹל, כָּךְ מַעֲשֵׂהוּ בַשַּׁבָּת, אֶלָּא שֶׁהָיוּ מְלַקְּטִין אוֹתָן מֵעֶרֶב שַׁבָּת וּמַנִּיחִים אוֹתָן בְּגִיגִיּוֹת שֶׁל זָהָב כְּדֵי שֶׁלֹּא יִכְמֹשׁוּ.  רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן בְּרוֹקָה אוֹמֵר: חֲרִיּוֹת שֶׁל דֶּקֶל הָיוּ מְבִיאִין וְחוֹבְטִין אוֹתָן בַּקַּרְקַע בְּצִדֵּי הַמִּזְבֵּחַ. וְאוֹתוֹ הַיּוֹם נִקְרָא יוֹם חִבּוּט חֲרִיּוֹת.
Just as it was performed on the weekdays, so it was performed on the Sabbath, except they gathered them on the eve of the Sabbath and placed them in golden vessels so that they should not wilt.  R’ Yochanan ben Berokah says: They brought date palm branches and beat them on the ground at the sides of the Altar. That day was called the day of the beating of the [date palm] branches.
Succah4: 7
מִיָּד הַתִּינוֹקוֹת שׁוֹמְטִין אֶת לוּלְבֵיהֶן וְאוֹכְלִין אֶתְרוֹגֵיהֶן.
Immediately the children loosened their lulavim and ate their esrogim.