משנה ב
מצודות חיה ועוף ודגים שעשאן מערב יום טוב לא יטול מהן ביום טוב אלא אם כן יודע שניצודו מערב יום טוב ומעשה בנכרי אחד שהביא דגים לרבן גמליאל ואמר מותרין הן אלא שאין רצוני לקבל הימנו
ר' עובדיה מברטנורא
ומעשה בנכרי אחד חסורי מחסרא והכי קתני, ספק מוכן אסור ורבן גמליאל מתיר, ומעשה בנכרי אחד וכו'. ואין הלכה כרבן גמליאל, אלא פירות ודגים שהובאו ביו"ט ספק נלקטו היום ספק מאתמול, ספק נצודו היום ספק מאתמול אסורים. וכל שאסור לאכלו אסור לטלטלו. ואם צורתן מוכחת עליהן כגון פירות דכמושין שאי אפשר שנלקטו היום, וכן דגים שהביאום ממקום רחוק שאי אפשר שנצודו היום, מותרין. ודבר מוכן שבא מחוץ לתחום בשביל ישראל, אסור לאותו ישראל שהובא בשבילו ולכל בני ביתו ומותר לישראל אחר. ופירות או דגים שנתלשו או נצודו ביו"ט ראשון מותרין לערב בליל יום טוב שני בכדי שיעשו, חוץ משני ימים טובים של ראש השנה שהם אסורים עד מוצאי יו"ט שני בכדי שיעשו. ופירוש כדי שיעשו, כדי שיתלשו הפירות ממקום שנתלשו ויביאו אותם מן המקום שהביאום. ועיר שדלתותיה נעולות בלילה צריך שימתין לבוקר בכדי שיעשו
אלא שאין רצוני לקבל ממנו שאני שונא אותו
------------------------------- משנה ג
בהמה מסוכנת לא ישחוט אלא אם כן יש שהות ביום לאכול ממנה כזית צלי רבי עקיבא אומר אפילו כזית חי מבית טביחתה שחטה בשדה לא יביאנה במוט ובמוטה אבל מביא בידו אברים אברים
ר' עובדיה מברטנורא
בהמה מסוכנת שהוא ירא שמא תמות. ואין צריך לה שכבר סעד סעודתו
לא ישחוט אא"כ יודע שיש שהות ביום לאכול כזית צלי הימנה
מבית טביחתה שהוא מזומן ומופשט מעורו ועומד. ואין הלכה כרבי עקיבא
לא יביאנה במוט ובמטה בשני בני אדם. משום דאוושא מלתא ומזלזל בכבוד יו"ט