משנה ו


אין נמנין על הבהמה לכתחלה ביום טוב אבל נמנין עליה מערב יום טוב ושוחטין ומחלקין ביניהן ר' יהודה אומר שוקל אדם בשר כנגד הכלי או כנגד הקופיץ וחכמים אומרים אין משגיחין בכף מאזנים כל עיקר


ר' עובדיה מברטנורא


אין נמנין
אין פוסקים דמים להיות שנים שלשה בני אדם אומרים בהמה זו בשלשה זוזים זוז לכל אחד


ושוחטים ומחלקים ביניהן
למחצה לשליש ולרביע, ואין מזכירין פיסוק דמים


שוקל אדם בשר
אע"פ שאסור לשקול בליטרא דהוי מעשה חול, מותר לשקול כנגד הכלי וכנגד הקופיץ ולמחר יראו הקופיץ והכלי כמה משקלו


וחכמים אומרים אין משגיחין
אין מעיינין


בכף מאזנים כל עיקר
ואפילו לשמור הבשר מן העכברין אסור לשום אותו בכף מאזנים. והלכה כחכמים


-------------------------------
משנה ז


אין משחיזין את הסכין ביום טוב אבל משיאה על גבי חברתה לא יאמר אדם לטבח שקול לי בדינר בשר אבל שוחט ומחלקים ביניהם


ר' עובדיה מברטנורא


אין משחיזין את הסכין
ברחים או במשחזת


אבל משיאה על גבי חברתה
דמשנה מדרך חול


Beitzah3: 7
אֵין מַשְׁחִיזִין אֶת הַסַּכִּין בְּיוֹם טוֹב, אֲבָל מַשִּׂיאָהּ עַל גַּבֵּי חֲבֶרְתָּהּ. לֹא יֹאמַר אָדָם לְטַבָּח: ,,שְׁקֹל לִי בְדִינָר בָּשָׂר,“ אֲבָל שׁוֹחֵט וּמְחַלְּקִים בֵּינֵיהֶם.
We may not sharpen the knife on Yom Tov, but we may sharpen one against the other. A person may not say to a butcher, ‘‘Weigh me out a dinar’s worth of meat,’’ but he may slaughter [an animal] and they may apportion [the meat] among themselves.
Beitzah3: 6
אֵין נִמְנִין עַל הַבְּהֵמָה לְכַתְּחִלָּה בְּיוֹם טוֹב, אֲבָל נִמְנִין עָלֶיהָ מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, וְשׁוֹחֲטִין וּמְחַלְּקִין בֵּינֵיהֶן. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: שׁוֹקֵל אָדָם בָּשָׂר כְּנֶגֶד הַכְּלִי אוֹ כְנֶגֶד הַקּוֹפִיץ. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אֵין מַשְׁגִּיחִין בְּכַף מֹאזְנַיִם כָּל עִקָּר.
We may not be counted initially for [the meat of] an animal on Yom Tov, but we may be counted for it[s meat] prior to Yom Tov, and slaughter and apportion [it] among ourselves. R’ Yehudah says: A person may weigh meat against a utensil or against a chopper. But the Sages say: We may not use a scale at all.