Beitza 3:8-4:1 - Mishna Yomit

משנה ח

אומר אדם לחבירו מלא לי כלי זה אבל לא במדה רבי יהודה אומר אם היה כלי של מדה לא ימלאנו מעשה באבא שאול בן בטנית שהיה ממלא מדותיו מערב יום טוב ונותנן ללקוחות ביום טוב אבא שאול אומר אף במועד עושה כן מפני ברורי המדות וחכמים אומרים אף בחול עושה כן מפני מצוי המדות הולך אדם אצל חנוני הרגיל אצלו ואומר לו תן לי ביצים ואגוזים במנין שכן דרך בעל הבית להיות מונה בתוך ביתו

ר' עובדיה מברטנורא

אבל לא במדה
בכלי המיוחד למדה שמודד ומוכר בו. אבל אם אינו מיוחד לכך אע"פ שעומד למדה, שכשישבר זה שהוא מודד בו יעמוד זה תחתיו, מותר למלאותו

אם היה כלי של מדה
אע"פ שעדיין לא יחדו לכך לא ימלאנו. ואין הלכה כר"י

ממלא מדותיו מערב יום טוב
לפי שאין מודדין ביו"ט

אף בחול המועד עושה כן
מפני ביטול בית המדרש, שהיו רבים באים לשאול הימנו במועד שאין טרודין במלאכה, והיה ממלא מדותיו בלילה שאינו זמן בית המדרש כדי שיהא פנוי ביום

מפני מצוי המדות
כשהיה מוכר שמן היו לו מדות הרבה ומביאין הלקוחות כליהן ומודד לכל אחד ואחד במדה לעצמו, ומתמצות והולכות לתוך כליהן כל הלילה, כדי שלא ישאר לו השמן המודבק בשולי המדה ובדפנותיה ונמצא גוזל את הלקוחות

--------------------------------
פרק ד

משנה א

המביא כדי יין ממקום למקום לא יביאם בסל ובקופה אבל מביא הוא על כתפו או לפניו וכן המוליך את התבן לא יפשיל את הקופה לאחוריו אבל מביאה הוא בידו ומתחילין בערמת התבן אבל לא בעצים שבמוקצה

ר' עובדיה מברטנורא

המביא. ממקום למקום
בתוך התחום

לא יביאם וכו
לתת ג' וד' כדות בתוך סל או קופה וישאם, משום דנראה כמעשה חול לשאת משאות. ואם אי אפשר לו לשנות מותר

אבל מביא הוא על כתפו
אחד או שנים, דמוכח דלצורך יו"ט

או לפניו
בידו

וכן המוליך את התבן
להיסק או לבהמה

לא יפשיל קופה לאחוריו
שנראה כדרך חול

ומתחילין בערמת התבן
ואע"פ שלא זימנה מבעוד יום ולא היה רגיל להסיק ממנה, דלית ליה להאי תנא מוקצה

אבל לא בעצים שבמוקצה
רחבה שאחורי הבתים קרויה מוקצה, על שם שהיא מוקצה לאחור ואין נכנסים ויוצאים לה תדיר. והנך עצים דאיירי בהו הכא הן קורות גדולות של ארזים העומדות לבנין, דמוקצה מחמת חסרון כיס נינהו שדמיהן יקרים, ובהא אפילו רבי שמעון דלית ליה מוקצה מודה

Beitzah3: 8

אוֹמֵר אָדָם לַחֲבֵרוֹ: ,,מַלֵּא לִי כְלִי זֶה,“ אֲבָל לֹא בְמִדָּה. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: אִם הָיָה כְלִי שֶׁל מִדָּה, לֹא יְמַלְאֶנּוּ. מַעֲשֶׂה בְאַבָּא שָׁאוּל בֶּן בָּטְנִית שֶׁהָיָה מְמַלֵּא מִדּוֹתָיו מֵעֶרֶב יוֹם טוֹב, וְנוֹתְנָן לַלָּקוֹחוֹת בְּיוֹם טוֹב. אַבָּא שָׁאוּל אוֹמֵר: אַף בַּמּוֹעֵד עוֹשֶׂה כֵן, מִפְּנֵי בֵרוּרֵי הַמִּדּוֹת. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: אַף בְּחֹל עוֹשֶׂה כֵן, מִפְּנֵי מִצּוּי הַמִּדּוֹת. הוֹלֵךְ אָדָם אֵצֶל חֶנְוָנִי הָרָגִיל אֶצְלוֹ, וְאוֹמֵר לוֹ: ,,תֵּן לִי בֵיצִים וֶאֱגוֹזִים בְּמִנְיָן,“ שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ בַּעַל הַבַּיִת לִהְיוֹת מוֹנֶה בְתוֹךְ בֵּיתוֹ.

A person may say to his friend, ‘‘Fill up this vessel for me,’’ but not with a measure. R’ Yehudah says: If it is measuring vessel, he may not fill it. It happened that Abba Shaul ben Batnis filled his measures before Yom Tov and gave them to his customers on Yom Tov. Abba Shaul says: Even during Chol HaMoed he did so, for the correctness of the measures. The Sages say: Even on weekdays he did so, to drain the measures. A person may go to a shopkeeper with whom he is familiar, and say to him, ‘‘Give me a number of eggs or nuts,’’ for this is the mode of a private person to count off in his home.

Beitzah4: 1

הַמֵּבִיא כַדֵּי יַיִן מִמָּקוֹם לְמָקוֹם, לֹא יְבִיאֵם בְּסַל וּבְקֻפָּה, אֲבָל מֵבִיא הוּא עַל כְּתֵפוֹ אוֹ לְפָנָיו. וְכֵן הַמּוֹלִיךְ אֶת הַתֶּבֶן, לֹא יַפְשִׁיל אֶת הַקֻּפָּה לַאֲחוֹרָיו, אֲבָל מְבִיאָהּ הוּא בְיָדוֹ. וּמַתְחִילִין בַּעֲרֵמַת הַתֶּבֶן, אֲבָל לֹא בְעֵצִים שֶׁבַּמֻּקְצֶה.

One who carries pitchers of wine from place to place may not carry them in a basket or in a hamper, but he may carry [them] upon his shoulder or in front of himself. Similarly, one who transports straw may not lower the hamper upon his back, but he may carry it in his hand. We may begin using a stack of straw, but not wood which is in the backyard.

Suggestions