Rosh Hashana 4:4-5 - Mishna Yomit

משנה ד

בראשונה היו מקבלין עדות החדש כל היום פעם אחת נשתהו העדים מלבוא ונתקלקלו הלוים בשיר התקינו שלא יהו מקבלין אלא עד המנחה ואם באו עדים מן המנחה ולמעלה נוהגין אותו היום קדש ולמחר קדש משחרב בית המקדש התקין רבן יוחנן בן זכאי שיהו מקבלין עדות החדש כל היום אמר רבי יהושע בן קרחה ועוד זאת התקין רבן יוחנן בן זכאי שאפילו ראש בית דין בכל מקום שלא יהוא העדים הולכין אלא למקום הוועד

ר' עובדיה מברטנורא

ונתקלקלו הלוים בשיר
של תמיד של בין הערבים, ולא אמרו בו שיר כלל. לפי שרוב פעמים היו העדים באים קודם המנחה לפיכך תקנו שיר של יו"ט בתמיד של בין הערבים. ובתמיד של שחר שרוב פעמים עדיין לא באו עדים ולא ידעו אם יתקדש היום אם לאו לא תקנו לו שיר של יו"ט, אלא שיר של חול היו אומרים. ואותו פעם שהגיע שעת הקרבת תמיד של בין הערבים ועדיין לא באו עדים, לא ידעו הלוים אם יאמרו שיר של חול או שיר של יו"ט, ולא אמרו שיר כלל

נוהגין אותו היום קודש
דמשחשיכה ליל שלאחר כ"ט באלול נהגו בו קודש, שמא יבואו עדים מחר ויקדשוהו ב"ד ונמצא שבלילה ליל יו"ט הוא וכן למחר כל היום עד המנחה. ואם באו עדים קודם המנחה ב"ד מקדשין את החודש ונודע שיפה נהגו בו קודש. ואם מן המנחה ולמעלה באו עדים, אע"פ שאין ב"ד מקדשין אותו היום, ויעברו את אלול ויקדשוהו למחר, אעפ"כ נוהגין אותו בקדושה ואסור במלאכה, דלמא אתי לזלזולי ביה לשנה הבאה ויעשו בו מלאכה כל היום, ואמרי אשתקד נהגנו בו קודש בחנם ומן המנחה ולמעלה חזרנו ונהגנו בו חול

שאפילו ראש ב"ד בכל מקום
שנצרך לפרוש ממקום הועד למקום אחר. והרי עיקר מצות קידוש החודש תלויה בו, כדתנן לעיל ראש ב"ד אומר מקודש, מ"מ לא יהיו צריכין עדים לילך אחריו אלא למקום הועד שהסנהדרין יושבין שם ילכו, וסנהדרין מקדשין אותו בלא ראש ב"ד

------------------------------------
משנה ה

סדר ברכות אומר אבות וגבורות וקדושת השם וכולל מלכיות עמהן ואינו תוקע קדושת היום ותוקע זכרונות ותוקע שופרות ותוקע ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים דברי רבי יוחנן בן נורי אמר ליה רבי עקיבא אם אינו תוקע למלכיות למה הוא מזכיר אלא אומר אבות וגבורות וקדושת השם וכולל מלכיות עם קדושת היום ותוקע זכרונות ותוקע שופרות ותוקע ואומר עבודה והודאה וברכת כהנים

ר' עובדיה מברטנורא

אבות
מגן אברהם

וגבורות
אתה גבור

קדושת השם
קדוש קדוש קדוש

קדושת היום
אתה בחרתנו

זכרונות ותוקע שופרות ותוקע
מקראי ילפינן להו, דכתיב זכרון תרועה, ודרשו רז"ל זכרון אלו זכרונות, תרועה אלו שופרות, ואמר קרא והיו לכם לזכרון לפני אלהיכם אני ה' אלהיכם. מה ת"ל אני ה' אלהיכם, למד על כל מקום שיש שם זכרונות ושופרות, יהיו מלכיות עמהם

אמר רבי עקיבא וכו
והלכה כר"ע

Rosh Hashanah4: 4

בָּרִאשׁוֹנָה הָיוּ מְקַבְּלִין עֵדוּת הַחֹדֶשׁ כָּל־הַיּוֹם. פַּעַם אַחַת נִשְׁתָּהוּ הָעֵדִים מִלָּבוֹא, וְנִתְקַלְקְלוּ הַלְּוִיִּם בַּשִּׁיר, הִתְקִינוּ שֶׁלֹּא יְהוּ מְקַבְּלִין אֶלָּא עַד הַמִּנְחָה. וְאִם בָּאוּ עֵדִים מִן הַמִּנְחָה וּלְמַעְלָה, נוֹהֲגִין אוֹתוֹ הַיּוֹם קֹדֶשׁ וּלְמָחָר קֹדֶשׁ. מִשֶּׁחָרַב בֵּית הַמִּקְדָּשׁ, הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, שֶׁיְּהוּ מְקַבְּלִין עֵדוּת הַחֹדֶשׁ כָּל הַיּוֹם. אָמַר רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן קָרְחָה: וְעוֹד זֹאת הִתְקִין רַבָּן יוֹחָנָן בֶּן זַכַּאי, שֶׁאֲפִילּוּ רֹאשׁ בֵּית דִּין בְּכָל מָקוֹם, שֶׁלֹּא יְהוּ הָעֵדִים הוֹלְכִין אֶלָּא לִמְקוֹם הַוַּעַד.

Originally they accepted testimony regarding the new moon all day. Once the witnesses were delayed in arriving, and the Leviim blundered in the [daily] hymn. So they ordained that they accept [new moon testimony] only until the minchah; and that if witnesses come from the minchah onward, that day should be kept holy and the next day [should be kept] holy. After the Temple was destroyed, Rabban Yochanan ben Zakkai instituted that they accept new moon testimony all day. R’ Yehoshua ben Karchah said: This too did Rabban Yochanan ben Zakkai institute: that even if the head of the beis din should be in another place, the witnesses should go only to the place of the assembly.

Rosh Hashanah4: 5

סֵדֶר בְּרָכוֹת: אוֹמֵר אָבוֹת; וּגְבוּרוֹת; וּקְדֻשַּׁת הַשֵּׁם, וְכוֹלֵל מַלְכִיּוֹת עִמָּהֶן, וְאֵינוֹ תוֹקֵעַ; קְדֻשַּׁת הַיּוֹם, וְתוֹקֵעַ; זִכְרוֹנוֹת, וְתוֹקֵעַ; שׁוֹפָרוֹת, וְתוֹקֵעַ. וְאוֹמֵר עֲבוֹדָה, וְהוֹדָאָה, וּבִרְכַּת כֹּהֲנִים; דִּבְרֵי רַבִּי יוֹחָנָן בֶּן נוּרִי. אָמַר לוֹ רַבִּי עֲקִיבָא: אִם אֵינוֹ תוֹקֵעַ לְמַלְכִיּוֹת, לָמָּה הוּא מַזְכִּיר? אֶלָּא אוֹמֵר אָבוֹת; וּגְבוּרוֹת; וּקְדֻשַּׁת הַשֵּׁם; וְכוֹלֵל מַלְכִיּוֹת עִם קְדֻשַּׁת הַיּוֹם, וְתוֹקֵעַ; זִכְרוֹנוֹת, וְתוֹקֵעַ; שׁוֹפָרוֹת, וְתוֹקֵעַ. וְאוֹמֵר עֲבוֹדָה, וְהוֹדָאָה, וּבִרְכַּת כֹּהֲנִים.

[This is] the order of the blessings: He recites [the blessing called] Patriarchs; [the blessing called] Powers; [the blessing called] Holiness of the Name, and includes [the] Kingship [verses] with them, but [the person designated to blow] does not blow [the shofar]; [he recites the blessing of the] Holiness of the Day, and blows; Remembrances, and blows; Shofaros, and blows. Then he recites [the blessing of] the Sacrificial Service, [the blessing of] Thanksgiving, and the Blessing of the Kohanim. [These are] the words of R’ Yochanan ben Nuri. Said R’ Akiva to him: If he does not blow the shofar at [the blessing of] Kingship, why does he mention [it]? Rather, he recites [the blessings of] Patriarchs; Powers; and the Holiness of the Name; and [then] he includes Kingship with [the blessing of] the Holiness of the Day, and blows; Remembrances and blows; Shofaros and blows. Then he recites [the blessing of] the Sacrificial Service, [the blessing of] Thanksgiving, and the Blessing of the Kohanim.

Suggestions