Taanis 2:10-3:1

משנה י


אין גוזרין תענית על הצבור בראש חודש בחנוכה ובפורים ואם התחילו אין מפסיקין דברי רבן גמליאל אמר ר' מאיר אף על פי שאמר רבן גמליאל אין מפסיקין מודה היה שאין משלימין וכן תשעה באב שחל להיות בערב שבת


ר' עובדיה מברטנורא


ואם התחילו
שגזרו התעניות קודם לכן והתחילו להתענות על הצרה אפילו יום אחד ופגע בהן אחד מאלו הימים אין מפסיקין


מודה הוא שאין משלימין
להתענות בהן כל היום, אלא אוכל בערב סמוך לשקיעת החמה


וכן ט' באב שחל להיות בערב שבת
כגון בזמן שהיו ב"ד קובעים ע"פ הראייה, אוכל בערב סמוך לשקיעת החמה, מפני כבוד השבת שלא יכנס לשבת כשהוא רעב. ואין הלכה כר' מאיר אלא מתענין ומשלימין. וכן ט' באב שחל להיות בערב שבת מתענה ומשלים


-------------------------------------------
פרק ג


משנה א


סדר תעניות אלו האמור ברביעה ראשונה אבל צמחים ששנו מתריעין עליהם מיד וכן שפסקו גשמים בין גשם לגשם ארבעים יום מתריעין עליהם מיד מפני שהיא מכת בצורת


ר' עובדיה מברטנורא


סדר תעניות האלו
האמורין בפרקין דלעיל, אינו אלא ברביעה ראשונה, אם עברו שלשה זמנין של רביעה של יורה, שהם ג' במרחשון וז' וי"ז ולא ירדו גשמים, אז היו מתענין יחידים, ואח"כ מתענין הצבור י"ג תעניות על הסדר שאמר


אבל
ירדו גשמים בעתן וצמחו הזרעים ונשתנו, כמו תחת חטה יצא חוח תחת שעורה באשה, או שינוי אחר


מתריעין עליהם מיד
בתעניות ראשונות. שכל חומר האמור בתעניות האחרונות נוהגין מיד בראשונות


בין גשם לגשם
בין רביעה ראשונה לשניה


מכת בצורת
סימן בצורת הוא


Taanis2: 10
אֵין גּוֹזְרִין תַּעֲנִית עַל הַצִּבּוּר בְּרֹאשׁ חֹדֶשׁ, בַּחֲנֻכָּה, וּבְפוּרִים; וְאִם הִתְחִילוּ — אֵין מַפְסִיקִין; דִּבְרֵי רַבָּן גַּמְלִיאֵל.  אָמַר רַבִּי מֵאִיר: אַף עַל פִּי שֶׁאָמַר רַבָּן גַּמְלִיאֵל אֵין מַפְסִיקִין, מוֹדֶה הָיָה שֶׁאֵין מַשְׁלִימִין. וְכֵן תִּשְׁעָה בְאָב שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת.
We may not decree a community fast on Rosh Chodesh, Chanukah, or Purim; however, if they had [already] commenced [a series of fasts], they may not interrupt [it]. This is the opinion of Rabban Gamliel.  R' Meir says: Although Rabban Gamliel said, they may not interrupt [the series], he agrees that they should not complete [the fast].  The same is true of Tishah B'Av which falls on the eve of the Sabbath.
Taanis3: 1
סֵדֶר תַּעֲנִיּוֹת אֵלּוּ הָאָמוּר — בִּרְבִיעָה רִאשׁוֹנָה, אֲבָל צְמָחִים שֶׁשָּׁנוּ — מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶם מִיָּד. וְכֵן שֶׁפָּסְקוּ גְשָׁמִים בֵּין גֶּשֶׁם לְגֶשֶׁם אַרְבָּעִים יוֹם — מַתְרִיעִין עֲלֵיהֶם מִיָּד, מִפְּנֵי שֶׁהִיא מַכַּת בַּצֹּרֶת.
The order of the fasts mentioned above [applies only] if the first rain [was withheld]. However, if plants changed [abnormally], we sound the shofar at once because of them; similarly, if rains were interrupted between one rain and the next for forty days, we sound [the shofar] at once because this represents a calamity of food shortage.