Taanis 4:3-4 - Mishna Yomit

משנה ג

ואנשי המעמד היו מתענין ארבעה ימים בשבוע מיום שני ועד יום חמישי ולא היו מתענין ערב שבת מפני כבוד השבת ולא באחד בשבת כדי שלא יצאו ממנוחה ועונג ליגיעה ותענית וימותו ביום הראשון בראשית ויהי רקיע בשני יהי רקיע ויקוו המים בשלישי יקוו המים ויהי מאורות ברביעי יהי מאורות וישרצו המים בחמישי ישרצו המים ותוצא הארץ בששי תוצא הארץ ויכלו השמים פרשה גדולה קורין אותה בשנים והקטנה ביחיד בשחרית במוסף ובמנחה נכנסין וקורין על פיהן כקורין את שמע ערב שבת במנחה לא היו נכנסין מפני כבוד השבת

ר' עובדיה מברטנורא

ולא היו מתענין בע"ש מפני כבוד השבת
ואין צ"ל בשבת עצמה, ולא ביום א' מפני שהוא שלישי ליצירה, שבע"ש נברא אדם, ויום שלישי ליצירתו חלוש טפי דכתיב ויהי ביום השלישי בהיותם כואבים. אי נמי מפני שבשבת נתנה בו נשמה יתירה ולמוצאי שבת ניטלת ממנו, ואם היו מתענים ביום ראשון היו מסתכנים. ובכל יום היו אנשי מעמד מתפללין תפלת נעילה

פרשה גדולה קורין אותה בשנים
בפרשת בראשית לאחר שקרא הראשון ג' פסוקים חוזר השני וקורא פסוק שלישי שקרא הראשון ומשלים פרשת בראשית, והשלישי קורא יהי רקיע. בשני ראשון קורא יהי רקיע, ושנים קוראים יקוו המים, וכן כולם

בשחרית ובמוסף כו
הכא מיירי בכל שאר מעמדות שהיו חוץ לירושלים שהן היו קוראין במעשה בראשית כמשפטן אפילו ביום שיש בו קרבן מוסף דהא אינהו לא טרידי. אבל המעמדות שבירושלים, ביום שיש בו קרבן מוסף לא היו קורין במוסף במעשה בראשית כדתנן לקמן קרבן מוסף אין בו במנחה, והשתא קרבן מוסף מעמד דמנחה דלאו דידיה דחי, מעמד דידיה לא כל שכן. בשחרית ובמוסף ובמנחה כו'. הכי קאמר בשחרית ובמוסף הוא דמביאין ספר תורה וקורין פרשה גדולה בשנים וקטנה ביחיד, אבל במנחה אין מביאין ספר תורה מפני טורח התענית אלא קורין על פה

ע"ש במנחה לא היו נכנסים
לבית הכנסת ולא היו קורין כלל, לפי שהיו טרודים לתקן צרכי שבת

--------------------------------
משנה ד

כל יום שיש בו הלל אין בו מעמד בשחרית קרבן מוסף אין בו בנעילה קרבן עצים אין בו במנחה דברי רבי עקיבא אמר לו בן עזאי כך היה ר' יהושע שונה קרבן מוסף אין בו במנחה קרבן עצים אין בו בנעילה חזר רבי עקיבא להיות שונה כבן עזאי

ר' עובדיה מברטנורא

יום שיש בו הלל
כגון ימי חנוכה שיש בהם הלל ואין בהם מוסף. אותן שבירושלים לא היו קורין שום פרשה בשחרית, לפי שאין להם פנאי לעשות מעמדם שההלל דוחה אותה

קרבן מוסף
ר"ח שיש בו קרבן מוסף לא היו קורין שום פרשה בנעילה. וכ"ש שלא היו קורין פרשה במוסף עצמו ולא במנחה שהיא קודם נעילה, שקרבן מוסף היה דוחה אותם

קרבן עצים אין בו מנחה
כלומר יום שיש בו קרבן עצים כדלקמן ואין בו קרבן מוסף, דוחה מעמד של מנחה, אבל לא של נעילה

כך היה ר' יהושע שונה
קרבן עצים דוחה מעמד דנעילה, וכ"ש שדוחה מעמד דמנחה דקרבן עצי כהנים היה קרב קודם תמיד של בין הערבים, ואם דוחה מעמד של נעילה כ"ש שדוחה מעמד של מנחה הסמוך לו

חזר ר"ע להיות שונה כדברי בן עזאי
דקסבר קרבן מוסף מדברי תורה ודין הוא שלא ידחה אלא מעמד דמנחה, דליכא למיחש דלמא מדחי קרבן, דדברי תורה לא בעי חיזוק. אבל קרבן עצים כדברי סופרים דמי, ודין הוא דלדחי מעמד דמנחה ונעילה דבעי חיזוק כי היכי דלא לדחייה לקרבן עצים. ולא ירדתי לסוף דברי רמב"ם בפירוש משנה זו, כי מדבריו נראה שהיו אנשי מעמד מתפללין תפלה יתירה בכל יום בין שחרית למנחה והיא נקראת תפלת מוסף. ודבר זה לא מצאתיהו לא בבבלי ולא בירושלמי

Taanis4: 3

וְאַנְשֵׁי הַמַּעֲמָד הָיוּ מִתְעַנִּין אַרְבָּעָה יָמִים בַּשָּׁבוּעַ, מִיּוֹם שֵׁנִי וְעַד יוֹם חֲמִישִׁי. וְלֹא הָיוּ מִתְעַנִּין עֶרֶב שַׁבָּת, מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת; וְלֹא בְאֶחָד בַּשַּׁבָּת, כְּדֵי שֶׁלֹּא יֵצְאוּ מִמְּנוּחָה וָעֹנֶג לִיגִיעָה וְתַעֲנִית, וְיָמוּתוּ. בַּיּוֹם הָרִאשׁוֹן — ,,בְּרֵאשִׁית” וִ,,יְהִי רָקִיעַ”. בַּשֵּׁנִי — ,,יְהִי רָקִיעַ” וְ,,יִקָּווּ הַמַּיִם”. בַּשְּׁלִישִׁי — ,,יִקָּווּ הַמַּיִם” וִ,,יְהִי מְאֹרֹת”. בָּרְבִיעִי — ,,יְהִי מְאֹרֹת” וְ,,יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם”. בַּחֲמִישִׁי — ,,יִשְׁרְצוּ הַמַּיִם” וְ,,תּוֹצֵא הָאָרֶץ”. בַּשִּׁשִּׁי — ,,תּוֹצֵא הָאָרֶץ” ,,וַיְכֻלּוּ הַשָּׁמַיִם”. פָּרָשָׁה גְדוֹלָה קוֹרִין אוֹתָהּ בִּשְׁנַיִם, וְהַקְּטַנָּה בְּיָחִיד — בַּשַּׁחֲרִית וּבַמּוּסָף. וּבַמִּנְחָה נִכְנָסִין וְקוֹרִין עַל פִּיהֶן, כְּקוֹרִין אֶת שְׁמַע. עֶרֶב שַׁבָּת בַּמִּנְחָה לֹא הָיוּ נִכְנָסִין, מִפְּנֵי כְבוֹד הַשַּׁבָּת.

The men of the maamad would fast four days of the week, from Monday through Thursday. They would not fast on Friday, because of the honor due the Sabbath; nor on Sunday lest they go from rest and pleasure to toil and fast, and become faint. On Sunday [they would read]: In the beginning, and Let there be a firmament. On Monday: Let there be a firmament, and Let the waters gather. On Tuesday: Let the waters gather, and Let there be luminaries. On Wednesday: Let there be luminaries, and Let the waters swarm. On Thursday: Let the waters swarm, and Let the earth bring forth. On Friday: Let the earth bring forth, [and] the heaven was completed. A long portion would be read by two [people] and a short one by one [person] —- at Shacharis and at Musaf. At Minchah, they would enter [the synagogue] and recite [the verses] by heart, like those who read the Shema. On Friday at Minchah they would not enter [the synagogue], because of the honor due the Sabbath.

Taanis4: 4

כָּל יוֹם שֶׁיֶּשׁ בּוֹ הַלֵּל — אֵין בּוֹ מַעֲמָד בַּשַּׁחֲרִית; קָרְבַּן מוּסָף — אֵין בּוֹ בַנְּעִילָה; קָרְבַּן עֵצִים — אֵין בּוֹ בַמִּנְחָה; דִּבְרֵי רַבִּי עֲקִיבָא. אָמַר לוֹ בֶן עַזַּאי: כָּךְ הָיָה רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ שׁוֹנֶה: קָרְבַּן מוּסָף — אֵין בּוֹ בַמִּנְחָה; קָרְבַּן עֵצִים — אֵין בּוֹ בַנְּעִילָה. חָזַר רַבִּי עֲקִיבָא לִהְיוֹת שׁוֹנֶה כְבֶן עַזַּאי.

On any day when Hallel is recited there is no maamad at Shacharis. [Whenever there is] a musaf-sacrifice, there is no [maamad even] at Ne'ilah. [Whenever there is] a wood-offering, there is no [maamad] at Minchah. [This is] R' Akiva's view. Ben Azzai said to him, “R' Yehoshua would learn this way: `[Whenever there is a] musaf-sacrifice, there is no [maamad] at Minchah; [whenever there is] a wood-offering, there is no [maamad] at Ne'ilah.' ” R' Akiva retracted in order to comply with Ben Azzai.

Suggestions