Megillah 1:11-2:1

משנה יא

אין בין שילה לירושלם אלא שבשילה אוכלים קדשים קלים ומעשר שני בכל הרואה ובירושלים לפנים מן החומה וכאן וכאן קדשי קדשים נאכלים לפנים מן הקלעים קדושת שילה יש אחריה היתר וקדושת ירושלים אין אחריה היתר

ר' עובדיה מברטנורא

בכל הרואה בכל מקום שיכול לראות משם את שילה

יש אחריה היתר כשחרבה שילה הותרו הבמות

------------------------------- פרק ב

משנה א הקורא את המגילה למפרע לא יצא קראה על פה קראה תרגום בכל לשון לא יצא אבל קורין אותה ללועזות בלעז והלועז ששמע אשורית יצא

ר' עובדיה מברטנורא

הקורא את המגלה למפרע לא יצא דכתיב והימים האלה נזכרים ונעשים, מה עשיית הימים א"א למפרע, דא"א שיהא חמשה עשר קודם ארבעה עשר, אף זכירה שהיא קריאת המגילה, למפרע לא

קראה על פה לא יצא. כתיב הכא נזכרים, וכתיב התם כתוב זאת זכרון בספר

קראה תרגום בכל לשון לא יצא הכי קאמר, עברי שקראה תרגום ואינו מבין בל' תרגום, או בכל שאר לשון שאינו מבין, לא יצא

אבל קורין אותה ללועזות בלעז באותו לשון שהם מבינים. ובלבד שתהא כתובה באותו לשון, שלא יהא קורא על פה

והלועז ששמע אשורית יצא ויונית הרי הוא כאשורית לדין זה. אלא שכבר אבד אותו לשון היוני ונשתכח כדכתבינן לעיל