משנה ב
קראה סירוגין ומתנמנם יצא היה כותבה דורשה ומגיהה אם כיון לבו יצא ואם לאו לא יצא היתה כתובה בסם ובסיקרא ובקומוס ובקנקנתום על הנייר ועל הדפתרא לא יצא עד שתהא כתובה אשורית על הספר ובדיו
ר' עובדיה מברטנורא
סירוגין שקרא מעט ושהא, וחזר וקרא מעט ושהא, אפילו שהא יותר מכדי לגמור את כולה, יצא
היה כותבה כו כגון דכתיבא כולה ומנחא קמיה וקרי פסוקא פסוקא במגילתא דמנחא קמיה וכתב לה, דלא נפיק ידי חובתיה אלא כשקורא במגילה שהיא כתובה כולה
אם כיון לבו לצאת בקריאה זו
בסם שרש עשב שקורין לו סמא
בסקרא אבן שצובעים בה אדום
קומוס מין שרף, ובלע"ז גומ"א
קנקנתום ודריאול"ו בלע"ז, ובערבי זא"ג
נייר עשוי מעשבים ע"י דבק וכותבים עליו
דפתרא עור שלא נשלם תקונו. דמליח וקמיח ולא עפיץ
על הספר על הקלף
-------------------------------------- משנה ג
בן עיר שהלך לכרך ובן כרך שהלך לעיר אם עתיד לחזור למקומו קורא כמקומו ואם לאו קורא עמהן ומהיכן קורא אדם את המגילה ויוצא בה ידי חובתו רבי מאיר אומר כולה רבי יהודה אומר מאיש יהודי רבי יוסי אומר מאחר הדברים האלה
ר' עובדיה מברטנורא
בן עיר שזמנו בי"ד
שהלך לכרך שזמנו בט"ו
אם עתיד לחזור למקומו אם הוא בן כרך שהלך לעיר ועתיד לצאת מן העיר בליל י"ד קודם עמוד השחר, אע"פ שהוא בלילה בעיר, הואיל וביום לא יהיה בעיר אין זה אפילו פרוז ליומו, הלכך קורא כמקומו בט"ו. אבל אם אינו עתיד לצאת משם הלילה דהשתא הוי פרוז לאותו היום, אע"פ שעתיד לחזור למחר או ליום אחר, נקרא פרוז וקורא עמהם. וה"ה לבן עיר שהלך לכרך, אם עתיד לחזור בליל ט"ו לא הוי מוקף ליומו, וקורא ביום י"ד, ואע"פ שהוא בכרך, אבל אם אין עתיד לחזור בליל ט"ו אינו קורא בי"ד אלא ממתין וקורא עמהן. והכי מפרשי לה למתניתין בגמרא
רבי מאיר אומר כולה והלכה כר"מ