Megillah 2:4-5 - Mishna Yomit

משנה ד

הכל כשרין לקרות את המגילה חוץ מחרש שוטה וקטן רבי יהודה מכשיר בקטן אין קורין את המגילה ולא מלין ולא טובלין ולא מזין וכן שומרת יום כנגד יום לא תטבול עד שתנץ החמה וכולן שעשו משעלה עמוד השחר כשר

ר' עובדיה מברטנורא

הכל כשרים לקרות את המגילה
הכל לאתויי נשים

חוץ מחרש
מתניתין ר' יוסי היא דאמר הקורא ולא השמיע לאזניו לא יצא

ר"י מכשיר בקטן
ואין הלכה כר' יהודה

אין קורין את המגילה
שחייב אדם לקרות את המגילה בלילה ולחזור ולקראה ביום. וקריאה של יום לא תהא אלא לאחר הנץ החמה, דכתיב והימים האלה נזכרים ונעשים

ולא מלין
דכתיב וביום השמיני ימול

ולא טובלין ולא מזין
דכתיב בהזאה והזה הטהור על הטמא ביום השלישי וביום השביעי, והוקשה טבילה להזאה. ודוקא כשטובל בז' אמרינן דאין טובלין אלא ביום, ולא אמרינן משחשיכה בתחילת שביעי ראוי לטבול, אע"ג דלילה תחלת היום הוא. אבל משעבר יום ז' מותר לטבול בלילה

שומרת יום כנגד יום
בי"א ימים שבין נדה לנדה. אם ראתה יום א' שומרת יום מחרתו וטובלת באותו יום עצמו משתנץ החמה

משעלה עמוד השחר כשר
דמשעלה עמוד השחר אקרי יום, דכתיב בספר עזרא ואנחנו עושים במלאכה וגו' מעלות השחר ועד צאת הכוכבים, וכתיב בתריה והיה לנו הלילה משמר והיום למלאכה. ולא אמרו עד הנץ החמה אלא כדי לצאת מספק לילה, לפי שאין הכל בקיאין כשיעלה עמוד השחר

------------------------------------
משנה ה

כל היום כשר לקריאת המגילה ולקריאת ההלל ולתקיעת שופר ולנטילת לולב ולתפלת המוספין ולמוספין ולוידוי הפרים ולוידוי המעשר ולוידוי יום הכפורים לסמיכה לשחיטה לתנופה להגשה לקמיצה ולהקטרה למליקה ולקבלה ולהזייה ולהשקיית סוטה ולעריפת העגלה ולטהרת המצורע

ר' עובדיה מברטנורא

ולוידוי הפרים
פר כהן משיח, ופר העלם דבר של צבור, שמתודים עליהם חטאם שהביאום עליו

ולוידוי מעשר
ביערתי הקדש מן הבית

לסמיכה
וסמך את ידו על ראש העולה

להגשה
מגיש את המנחה תחלה בקרן מערבית דרומית של מזבח, ואח"כ קומץ

ולקמיצה ולהקטרה
בהקטרת קומץ קאמר, שהוא במנחה כנגד זריקת דם בזבחים, ואינה כשרה אלא ביום. אבל הקטר חלבים ואיברים כשר כל הלילה כדתנן במתניתין

לקבלה
קבלת הדם במזרק

להזייה
הזיית פרים הנשרפים וכל חטאות הפנימיות. וזריקת דם על המזבח נמי קרי הזייה

Megilah2: 4

הַכֹּל כְּשֵׁרִין לִקְרוֹת אֶת הַמְּגִלָּה, חוּץ מֵחֵרֵשׁ, שׁוֹטֶה, וְקָטָן; רַבִּי יְהוּדָה מַכְשִׁיר בְּקָטָן. אֵין קוֹרִין אֶת הַמְּגִלָּה, וְלֹא מָלִין, וְלֹא טוֹבְלִין, וְלֹא מַזִּין — וְכֵן שׁוֹמֶרֶת יוֹם כְּנֶגֶד יוֹם לֹא תִטְבֹּל — עַד שֶׁתָּנֵץ הַחַמָּה. וְכֻלָּן שֶׁעָשׂוּ מִשֶּׁעָלָה עַמּוּד הַשַּׁחַר — כָּשֵׁר.

All are qualified to read the Megillah except one who is deaf, an imbecile, or a minor. R’ Yehudah declares a minor qualified. We may not read the Megillah, nor circumcise, nor perform ritual immersion, nor sprinkle [purification water] —- similarly, a woman who counts a day corresponding to a day may not immerse herself until the sun has risen. However, [if] any of them did so after the [first] ray of dawn appeared, the act is valid.

Megilah2: 5

כָּל הַיּוֹם כָּשֵׁר לִקְרִיאַת הַמְּגִלָּה, וְלִקְרִיאַת הַהַלֵּל, וְלִתְקִיעַת שׁוֹפָר, וְלִנְטִילַת לוּלָב, וְלִתְפִלַּת הַמּוּסָפִין, וְלַמּוּסָפִין, וּלְוִדּוּי הַפָּרִים, וּלְוִדּוּי הַמַּעֲשֵׂר, וּלְוִדּוּי יוֹם הַכִּפּוּרִים, לִסְמִיכָה, לִשְׁחִיטָה, לִתְנוּפָה, לְהַגָּשָׁה, לִקְמִיצָה וּלְהַקְטָרָה, לִמְלִיקָה, וּלְקַבָּלָה, וּלְהַזָּיָה, וּלְהַשְׁקָיַת סוֹטָה, וְלַעֲרִיפַת הָעֶגְלָה, וּלְטָהֳרַת הַמְּצֹרָע.

The entire day is valid for reading the Megillah; reciting the Hallel; blowing the shofar; taking the lulav; [reciting] the Musaf prayer; [offering] the musaf-sacrifices; the confession [recited with the offering] of the bulls; the confession [recited with] the tithe; the confession of Yom Kippur; leaning the hands [on the head of a sacrificial animal]; slaughtering [of sacrifices]; waving [of sacrifices]; bringing near [the vessel with the meal-offering to the altar]; taking a handful [of the meal-offering] and burning it; nipping [the neck of the bird-offerings]; receiving [the blood of sacrifices]; sprinkling [the blood of sacrifices]; causing the sotah to drink; decapitating the heifer; and the cleansing of the metzora.

Suggestions