Megillah 2:6-3:1 - Mishna Yomit

משנה ו

כל הלילה כשר לקצירת העומר ולהקטר חלבים ואיברים זה הכלל דבר שמצותו ביום כשר כל היום דבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה

ר' עובדיה מברטנורא

ולהקטר חלבים ואברים
מותרי תמיד של בין הערבים, דכתיב בהו היא העולה על מוקדה על המזבח כל הלילה

זה הכלל דבר שמצותו ביום כשר כל היום
לאתויי סדור שתי בזיכי לבונה שנותנים על לחם הפנים

ודבר שמצותו בלילה כשר כל הלילה
לאתויי אכילת פסחים שכשר כל הלילה. ולא אמרו חכמים עד חצות אלא כדי להרחיק את האדם מן העבירה

--------------------------
פרק ג

משנה א

בני העיר שמכרו רחובה של עיר לוקחין בדמיו בית הכנסת בית הכנסת לוקחין תיבה תיבה לוקחין מטפחות ומטפחות לוקחין ספרים ספרים לוקחים תורה אבל אם מכרו תורה לא יקחו ספרים ספרים לא יקחו מטפחות מטפחות לא יקחו תיבה תיבה לא יקחו בית הכנסת בית הכנסת לא יקחו את הרחוב וכן במותריהן אין מוכרין את של רבים ליחיד מפני שמורידין אותו מקדושתו דברי רבי יהודה אמרו לו אם כן אף לא מעיר גדולה לעיר קטנה

ר' עובדיה מברטנורא

בני העיר. רחובה של עיר
יש בה קדושה, שמתפללין בה בתעניות. וחכמים פליגי על סתם מתניתין ואמרי רחובה של עיר אין בה משום קדושה, הואיל ואין מתפללין בה אלא באקראי בעלמא. והלכה כחכמים

בית הכנסת לוקחים תיבה
ודוקא בית הכנסת דכפרים הוא דמצו מזבני לה. אבל בית הכנסת דכרכים כיון דמעלמא קא אתו לה הויא דרבים ולא מצו מזבני לה

ספרים
נביאים וכתובים

אבל אם מכרו תורה לא יקחו ספרים
דמעלין בקודש ואין מורידין

וכן במותריהן
מכרו ספרים ולקחו ממקצת הדמים תורה, לא יקחו מן המותר דבר שקדושתו פחותה. ולא נאמרו כל הדברים הללו אלא כשלא מכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר, אבל אם מכרו שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר, אפילו לקנות בדמים שכר לשתות מותר. ודוקא בשל כפרים כדאמרינן

Megilah2: 6

כָּל הַלַּיְלָה כָּשֵׁר לִקְצִירַת הָעֹמֶר וּלְהֶקְטֵר חֲלָבִים וְאֵבָרִים. זֶה הַכְּלָל: דָּבָר שֶׁמִּצְוָתוֹ בַּיּוֹם — כָּשֵׁר כָּל הַיּוֹם. דָּבָר שֶׁמִּצְוָתוֹ בַּלַּיְלָה — כָּשֵׁר כָּל הַלָּיְלָה.

The entire night is valid for the reaping of the omer, and for the burning of [sacrificial] fats and limbs. This is the general rule: Any rite which is to be done by day may be performed throughout the day; any rite which is to be done at night may be performed throughout the night.

Megilah3: 1

בְּנֵי הָעִיר שֶׁמָּכְרוּ רְחוֹבָהּ שֶׁל עִיר — לוֹקְחִין בְּדָמָיו בֵּית הַכְּנֶסֶת; בֵּית הַכְּנֶסֶת — לוֹקְחִין תֵּבָה; תֵּבָה — לוֹקְחִין מִטְפָּחוֹת; מִטְפָּחוֹת — לוֹקְחִין סְפָרִים; סְפָרִים — לוֹקְחִין תּוֹרָה. אֲבָל אִם מָכְרוּ תוֹרָה — לֹא יִקְחוּ סְפָרִים; סְפָרִים — לֹא יִקְחוּ מִטְפָּחוֹת; מִטְפָּחוֹת — לֹא יִקְחוּ תֵּבָה; תֵּבָה — לֹא יִקְחוּ בֵּית הַכְּנֶסֶת; בֵּית הַכְּנֶסֶת — לֹא יִקְחוּ אֶת הָרְחוֹב. וְכֵן בְּמוֹתְרֵיהֶן. אֵין מוֹכְרִין אֶת שֶׁל רַבִּים לְיָחִיד, מִפְּנֵי שֶׁמּוֹרִידִין אוֹתוֹ מִקְּדֻשָּׁתוֹ; דִּבְרֵי רַבִּי יְהוּדָה. אָמְרוּ לוֹ: אִם כֵּן — אַף לֹא מֵעִיר גְּדוֹלָה לְעִיר קְטַנָּה.

[If] the representatives of a town sell the town square, they must use the proceeds [of that sale] to purchase a synagogue. [If they sell] a synagogue, they must purchase an Ark; [if they sell] an Ark, they must purchase wrappings [for the Torah scrolls]; [if they sell] wrappings, they must purchase Books [of Scripture]; [if they sell] Books [of Scripture], they must purchase a Torah scroll. However, if they sold a Torah scroll, they may not [use the proceeds to] purchase Books [of Scripture]; [if they sold] Books [of Scripture], they may not purchase wrappings [for the Torah scrolls]; [if they sold] wrappings, they may not purchase an Ark; [if they sold] an Ark, they may not purchase a synagogue; [if they sold] a synagogue, they may not purchase a square. [Moreover], the same is true of any leftover [proceeds]. Communal property may not be sold to an individual for this would lessen the sanctity of the article —- this is the opinion of R’ Yehudah. They said to him: If so, [they may] not even sell [the synagogue] of a large town to [the residents of] a small town.

Suggestions