Megillah 3:6-4:1

משנה ו


בחנוכה בנשיאים בפורים ויבא עמלק בראשי חדשים ובראשי חדשיכם במעמדות במעשה בראשית בתעניות ברכות וקללות אין מפסיקין בקללות אלא אחד קורא את כולן בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין כסדרן ואין עולין להם מן החשבון שנאמר וידבר משה את מועדי ה' אל בני ישראל מצותן שיהו קורין כל אחד ואחד בזמנו


ר' עובדיה מברטנורא


במעמדות במעשה בראשית
שבשביל הקרבנות נתקיימו שמים וארץ. וסדר קריאתן מפורש במסכת תענית בפרק אחרון


ברכות וקללות
אם בחקותי. להודיע שעל עסקי החטא באה פורענות לעולם, ויחזרו בתשובה וינצלו מצרתם


כסדרן
בסדר פרשת היום


ואין עולין להם מן החשבון
כשיגיע יום שבת יחזרו ויקראו מה שקראו בשני ובחמישי ובשבת במנחה


שנאמר וידבר משה
אכולה מתניתין קאי ללמוד מכאן שמצוה לקרות בכל המועד מענין המועד


--------------------
פרק ד


משנה א


הקורא את המגילה עומד ויושב קראה אחד קראוה שנים יצאו מקום שנהגו לברך יברך ושלא לברך לא יברך בשני ובחמישי ובשבת במנחה קורין שלשה אין פוחתין ואין מוסיפין עליהן ואין מפטירין בנביא הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה


ר' עובדיה מברטנורא


הקורא את המגילה עומד ויושב
רצה עומד רצה יושב


קראוה שנים
ביחד


יצאו
ולא אמרינן שני קולות אין נשמעין כאחד, דכיון דחביבא להו יהבי דעתייהו


מקום שנהגו לברך
אחריה, יברך. אבל לפניה חייב לברך בכל מקום שלש ברכות, על מקרא מגילה, ושעשה נסים, ושהחיינו. בין בלילה בין ביום. דקריאה של יום עיקר דכתיב והימים האלה נזכרים ונעשים. ואיכא למ"ד דכיון שבירך שהחיינו בלילה לא יברך ביום שהחיינו. והכי מסתברא


ואין מוסיפין עליהן
שלא יקשה לצבור. מפני שהן ימי מלאכה. ושבת במנחה נמי סמוך לחשיכה הוא, שהרי כל היום היו רגילים לדרוש. ומהאי טעמא נמי אין מפטירין


הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה
המתחיל לקרות בתורה ראשון, מברך לפניה. והאחרון, החותם שהוא המשלים, מברך לאחריה. וכל שאר הקורין בתורה אין מברכין לא לפניה ולא לאחריה. והאידנא נהיגי עלמא דכולהו מברכין לפניה ולאחריה, גזירה משום הנכנסים ולא שמעו הראשון שבירך לפניה ויאמרו אין ברכה בתורה לפניה, ומשום היוצאים ולא ישמעו החותם מברך לאחריה, והראשונים לא ברכו, ויאמרו אין ברכה בתורה לאחריה


Megilah3: 6
בַּחֲנֻכָּה — בַּנְּשִׂיאִים. בְּפוּרִים — ,,וַיָּבֹא עֲמָלֵק”. בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים — ,,וּבְרָאשֵׁי חָדְשֵׁיכֶם”. בְּמַעֲמָדוֹת — בְּמַעֲשֵׂה בְרֵאשִׁית. בְּתַעֲנִיּוֹת — בְּרָכוֹת וּקְלָלוֹת.  אֵין מַפְסִיקִין בַּקְּלָלוֹת, אֶלָּא אֶחָד קוֹרֵא אֶת כֻּלָּן.  בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי, וּבַשַּׁבָּת בַּמִּנְחָה — קוֹרִין כְּסִדְרָן, וְאֵין עוֹלִין לָהֶם מִן הַחֶשְׁבּוֹן. שֶׁנֶּאֱמַר: ,,וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶת מֹעֲדֵי ה› אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל” — מִצְוָתָן שֶׁיְּהוּ קוֹרִין כָּל אֶחָד וְאֶחָד בִּזְמַנּוֹ.
On [the eighth day of] Chanukah [we read the portion of] the princes. On Purim [we read the portion of] And Amalek came. On Rosh Chodesh [we read the portion of] On your New Moons. On maamados [we read the portion of] the Creation. On [public] fasts [we read the portion of the] blessings and curses.  We may not interrupt [the reading of] the curses; therefore, one [person] reads them in their entirety.  On Mondays, Thursdays, and at Minchah on the Sabbath we read the regular order [of portions], but this [reading] is not taken into account.  As it is said, And Moses declared the appointed seasons of Hashem to the children of Israel —- the precept is that each [portion] should be read at the appropriate time.
Megilah4: 1
הַקּוֹרֵא אֶת הַמְּגִלָּה — עוֹמֵד וְיוֹשֵׁב. קְרָאָהּ אֶחָד, קְרָאוּהָ שְׁנַיִם — יָצָאוּ.  מָקוֹם שֶׁנָּהֲגוּ לְבָרֵךְ — יְבָרֵךְ; וְשֶׁלֹּא לְבָרֵךְ — לֹא יְבָרֵךְ.  בַּשֵּׁנִי וּבַחֲמִישִׁי, וּבַשַּׁבָּת בַּמִּנְחָה — קוֹרִין שְׁלֹשָׁה; אֵין פּוֹחֲתִין וְאֵין מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן; וְאֵין מַפְטִירִין בַּנָּבִיא.  הַפּוֹתֵחַ וְהַחוֹתֵם בַּתּוֹרָה — מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ.
One who reads the Megillah may stand or sit. Whether one person read it, or two read it, they have fulfilled their obligation.  Where they are accustomed to recite a blessing [afterward], one should recite the blessing; [where the custom is] not to recite a blessing, one need not recite the blessing.  On Monday and Thursday, and on Sabbath afternoon, three [people] read [the Torah]; we may not decrease them nor add to them; and we do not conclude [the reading with a section] from the Prophets.  The one who commences and the one who concludes [the reading of] the Torah [respectively] recite the blessings [said] before it and after it.