Megillah 4:2-3 - Mishna Yomit

משנה ב

בראשי החדשים ובחולו של מועד קורין ארבעה אין פוחתין מהן ואין מוסיפין עליהן ואין מפטירין בנביא הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה זה הכלל כל שיש בו מוסף ואינו יום טוב קורין ארבעה ביום טוב חמשה ביום הכפורים ששה בשבת שבעה אין פוחתין מהן אבל מוסיפין עליהן ומפטירין בנביא הפותח והחותם בתורה מברך לפניה ולאחריה

ר' עובדיה מברטנורא

ואין מוסיפין עליהן
דבראשי חדשים ובחולו של מועד נמי איכא בטול מלאכה, דמלאכת דבר האבד מותרת

בי"ט ה
דכל דטפי ליה מלתא מחבריה, טפי ליה גברא. הלכך בראשי חדשים ובמועד דאיכא קרבן מוסף קורין ד'. יו"ט דאיכא בטול מלאכה קורין חמשה. ויוה"כ דענוש כרת קורין ששה. שבת דחיוב סקילה קורין שבעה

-----------------------
משנה ג

אין פורסין את שמע ואין עוברין לפני התיבה ואין נושאין את כפיהם ואין קורין בתורה ואין מפטירין בנביא ואין עושין מעמד ומושב ואין אומרים ברכת אבלים ותנחומי אבלים וברכת חתנים ואין מזמנין בשם פחות מעשרה ובקרקעות תשעה וכהן ואדם כיוצא בהן

ר' עובדיה מברטנורא

אין פורסין על שמע
עשרה שבאו לבית הכנסת אחר שקראו צבור את שמע, עומד אחד ואומר קדיש וברכו וברכה ראשונה שלפני קריאת שמע. פורסין, לשון פרוסה, כלומר חצי דבר, משתי ברכות שלפני ק"ש אומר ברכה אחת

ואין עוברין לפני התיבה
שליח צבור

ואין נושאין כפיהן
לברך ברכת כהנים

ואין קורין בתורה
בצבור. וכל הני אין נעשים בפחות מעשרה, דכתיב ונקדשתי בתוך בני ישראל, כל דבר שבקדושה לא יהא בפחות מעשרה, כתיב הכא בתוך בני ישראל, וכתיב התם הבדלו מתוך העדה הזאת, מה להלן עשרה, שאין עדה פחותה מעשרה, אף כאן עשרה

ואין עושין מעמד ומושב
למת, כשנושאין את המת לקברו היו יושבים שבע פעמים לכבוד המת, ואומרים על כל פרק ופרק של הספד עמדו יקרים עמודו, שבו יקרים שבו. ובבציר מעשרה לאו אורח ארעא

ברכת אבלים
ברכת רחבה. שהיו אומרים ברכה כנגד אבלים, וברכה כנגד המנחמים כו'. כדמפורש בפ"ק דכתובות

ותנחומי אבלים
עומדים בשורה כשחוזרין מן הקבר ומנחמין את האבלים, ואין שורה פחותה מעשרה

וברכת חתנים
שבע ברכות שאומרים לחתן

ואין מזמנין
כיון דבעי למימר נברך אלהינו, בציר מעשרה לאו אורח ארעא

והקרקעות
של הקדש, הבא לפדותן צריך עשרה ואחד מהן כהן, דעשרה כהני כתובים בפרשת הקדשות, ג' בערכין וג' בבהמה וד' בקרקעות

ואדם כיוצא בהן
אם אמר דמי עלי, שמין אותו כעבד, ועבד אתקש לקרקעות, דכתיב והתנחלתם אותם לבניכם. וכי היכי דבקרקעות בעינן עשרה וחד מינייהו כהן, הכי נמי באדם

Megilah4: 3

אֵין פּוֹרְסִין אֶת שְׁמַע, וְאֵין עוֹבְרִין לִפְנֵי הַתֵּבָה, וְאֵין נוֹשְׂאִין אֶת כַּפֵּיהֶם, וְאֵין קוֹרִין בַּתּוֹרָה, וְאֵין מַפְטִירִין בַּנָּבִיא, וְאֵין עוֹשִׂין מַעֲמָד וּמוֹשָׁב, וְאֵין אוֹמְרִים בִּרְכַּת אֲבֵלִים וְתַנְחוּמֵי אֲבֵלִים וּבִרְכַּת חֲתָנִים, וְאֵין מְזַמְּנִין בַּשֵּׁם — פָּחוֹת מֵעֲשָׂרָה. וּבְקַרְקָעוֹת — תִּשְׁעָה וְכֹהֵן; וְאָדָם — כַּיּוֹצֵא בָהֶן.

We may not divide the Shema; nor go before the Ark; nor [may the Kohanim] lift their hands [to recite the priestly blessing]; nor do we read [publicly] from the Torah; nor do we conclude [with a section] from the Prophets; nor do we make standing and sitting [tributes at a funeral]; nor do we say the mourners’ blessing, nor the consolations to the mourners; nor [are] the wedding blessings [recited]; nor is [God’s] Name mentioned in the invitation [to the Grace After Meals] in the presence of fewer than ten [men]. In [the appraisal of] lands, nine [men] and a Kohen [are required]; and [the appraisal of] a human is the same.

Megilah4: 2

בְּרָאשֵׁי חֳדָשִׁים וּבְחֻלּוֹ שֶׁל מוֹעֵד — קוֹרִין אַרְבָּעָה; אֵין פּוֹחֲתִין מֵהֶן וְאֵין מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן; וְאֵין מַפְטִירִין בַּנָּבִיא. הַפּוֹתֵחַ וְהַחוֹתֵם בַּתּוֹרָה — מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ. זֶה הַכְּלָל: כָּל שֶׁיֶּשׁ בּוֹ מוּסָף וְאֵינוֹ יוֹם טוֹב — קוֹרִין אַרְבָּעָה; בְּיוֹם טוֹב — חֲמִשָּׁה; בְּיוֹם הַכִּפּוּרִים — שִׁשָּׁה; בְּשַׁבָּת — שִׁבְעָה; אֵין פּוֹחֲתִין מֵהֶן, אֲבָל מוֹסִיפִין עֲלֵיהֶן; וּמַפְטִירִין בַּנָּבִיא. הַפּוֹתֵחַ וְהַחוֹתֵם בַּתּוֹרָה — מְבָרֵךְ לְפָנֶיהָ וּלְאַחֲרֶיהָ.

On Rosh Chodesh and on Chol HaMoed, four [people] read [the Torah]; we may not decrease them nor add to them; and we do not conclude [the reading with a section] from the Prophets. The one who commences and the one who concludes [the reading of] the Torah [respectively] recite the blessings [said] before it and after it. This is the general rule: [On] any day on which there is a Musaf but which is not a festival, four [people] read [the Torah]. On festivals, five [people read]; on Yom Kippur, six [people read]; and on the Sabbath, seven [people read]; we may not decrease them but we may increase them; and we conclude [the reading with a section] from the Prophets. The one who commences and the one who concludes [the reading of] the Torah [respectively] recite the blessings [said] before it and after it.

Suggestions