משנה ד
הקורא בתורה לא יפחות משלשה פסוקים לא יקרא למתורגמן יותר מפסוק אחד ובנביא שלשה היו שלשתן שלש פרשיות קורין אחד אחד מדלגין בנביא ואין מדלגין בתורה ועד כמה הוא מדלג עד כדי שלא יפסוק המתורגמן
ר' עובדיה מברטנורא
ולא יקרא למתורגמן יותר מפסוק אחד שלא יטעה המתורגמן שמתרגם על פה
ובנביא שלשה אם ירצה. ולא אכפת לן אם יטעה דלא נפקא לן הוראה מינייהו
ואם שלשתן שלש פרשיות כגון כי כה אמר ה' חנם נמכרתם, כי כה אמר ה' מצרים ירד עמי בראשונה, ועתה מה לי פה נאם ה', הם ג' פרשיות בשלשה מקראות רצופים
מדלגין בנביא מפרשה לפרשה ואפילו מענין לענין
ואין מדלגין בתורה בשני ענינים. אבל בענין אחד מדלגין. כמו שהיה כהן גדול קורא ביום הכפורים פרשת אחרי מות, ומדלג וקורא אך בעשור
עד שלא יפסיק התורגמן המדלג בין בתורה בענין אחד, בין בנביא ואפילו בב' ענינים, לא ישהא אלא בכדי שישלים המתורגמן לתרגם מה שהוא צריך לתרגם, שאין כבוד לצבור לעמוד שם בשתיקה
------------------------------ משנה ה
המפטיר בנביא הוא פורס על שמע והוא עובר לפני התיבה והוא נושא את כפיו ואם היה קטן אביו או רבו עוברין על ידו
ר' עובדיה מברטנורא
המפטיר בנביא מי שרגיל להפטיר בנביא, תקנו חכמים שיהא הוא פורס על שמע ברבים
והוא עובר לפני התיבה להוציא את הרבים בקדושת השם בתפלה, הואיל וממציא את עצמו להפטיר דהוי דבר שאינו כבודו תקנו לו את זו לכבודו
ואם היה קטן שאינו יכול לעבור לפני התיבה, ולא לפרוס על שמע
אביו או רבו עוברים לפני התיבה
על ידו בשבילו