משנה ב
רבי אלעזר בן עזריה אומר אין עושין את האמה בתחלה במועד ובשביעית וחכמים אומרים עושין את האמה בתחלה בשביעית ומתקנין את המקולקלות במועד ומתקנין את קלקולי המים שברשות הרבים וחוטטין אותן ומתקנין את הדרכים ואת הרחובות ואת מקוות המים ועושין כל צורכי הרבים ומציינין את הקברות ויוצאין אף על הכלאים
ר' עובדיה מברטנורא
האמה חריצים שעושים בקרקע שבהן המים הולכים סביב השדה ומשדה לשדה, קרויין אמה, לפי שהן רוחב אמה ברום אמה
בתחלה אם לא היתה מעולם אין עושין אותה בתחלה במועד, משום טרחא
ובשביעית מפני שנראה כחופר בקרקע בשביעית
ומתקנים את המקולקלת אם נפל לתוכה עפר ואינה מקלחת, מתקנים אותה, אבל אין עושים אותה בתחלה במועד. והלכה כחכמים
ומתקנים קלקולי המים מים המכונסים בגומות לשתות מהן
וחוטטין מנקין ומנקרין ומוציאין מתוכן צרורות וקסמין ועפרורית שנפל בהן
ומציינין עושין ציונין על הקברות. שהיו ממחין סיד ושופכין על הקבר, והוא סימן להולכי דרכים שלא יעברו במקום טומאה
ויוצאין שלוחי ב"ד במועד לעיין השדות שנזרעו כלאים, לעקור אותם. לפי שנוטלין שכר על כך מתרומת הלשכה, ובימי המועד נשכרים בזול, מפני שהן בטלים
------------------------------- משנה ג
רבי אליעזר בן יעקב אומר מושכים את המים מאילן לאילן ובלבד שלא ישקה את כל השדה זרעים שלא שתו לפני המועד לא ישקם במועד וחכמים מתירין בזה ובזה
ר' עובדיה מברטנורא
מושכים את המים שתחת אילן, זה לאילן אחר, דליכא טרחא. אבל לא ישקה כל השדה. ובשדה בית הבעל איירי, דלא פסדי, שמי גשמים מספיקין לו, אלא שכשמשקין אותו הוי הרווחה טפי
שלא שתו דלא פסדי
בזה ובזה אפילו לא שתו ואפילו שדה הבעל, דמשום הרווחה שרו חכמים. והלכה כרבי אליעזר ב"י, דסתם מתניתין משקין בית השלחין דלעיל כוותיה. ומיהו שדה לחה שהקרקע שלה כמו טיט מותר להשקותה במועד אפילו לראב"י דכזרעים ששתו לפני המועד דמו