Moed Katan 1:4-5 - Mishna Yomit

משנה ד

צדין את האישות ואת העכברים משדה האילן ומשדה הלבן שלא כדרכו במועד ובשביעית וחכמים אומרים משדה האילן כדרכו ומשדה הלבן שלא כדרכו ומקרין את הפירצה במועד ובשביעית בונה כדרכו

ר' עובדיה מברטנורא

האישות
תנשמת. והיא בריה שאין לה עינים, ומפסדת את השדות

ובשדה הלבן
שחורשין וזורעין אותו לתבואה ואין בו אילנות

בשדה האילן כדרכו
דמפסדי טפי, ולהפסד מרובה חששו. לפיכך חופר גומא כדרכו ותולה בה מצודה

שלא כדרכו
נועץ שפוד בקרקע בחוזק ומנענע אילך ואילך ומוציא, ונמצאת גומא נעשית מאליה. אבל לא ע"י חפירה. והלכה כחכמים. ובשדה לבן הסמוכה לשדה אילן, חופר כדרכו, שמא יצאו משדה לבן ויחריבו האילנות

ומקרין את הפרצה
מסדרין את האבנים זו על זו כדרך בנין, ואינו טח בטיט. ובפרצה של גינה מיירי, אבל כותל חצר שנפל, בונה כדרכו, מפני הגנבים

------------------------
משנה ה

רבי מאיר אומר רואין את הנגעים בתחלה להקל אבל לא להחמיר וחכמים אומרים לא להקל ולא להחמיר ועוד אמר רבי מאיר מלקט אדם עצמות אביו ואמו מפני ששמחה היא לו רבי יוסי אומר אבל הוא לו לא יעורר אדם על מתו ולא יספידנו קודם לרגל שלשים יום

ר' עובדיה מברטנורא

רואין את הנגעים במועד להקל
שאם טהור הוא אומר לו הכהן טהור אתה, ששמחה היא לו

אבל לא להחמיר
שאם טמא הוא, ישתוק, ולא יטמאנו ויצריכנו לצאת חוץ למחנה

לא להקל ולא להחמיר
מתוך שנזקק לראותו אם הוא טהור כדי להקל עליו, הוא נזקק להחמיר, שאם הוא טמא צריך לומר לו טמא אתה, כדכתיב לטהרו או לטמאו, שאין כהן רשאי לשתוק, ומוטב לו שלא יראהו הכהן כלל

מלקט אדם עצמות אביו ואמו
במועד, כדי לקברם במקום הגון

ששמחה היא לו
כשרואה אותם שקוברן בקברי אבותיו. ואין הלכה כר"מ בשתיהן

לא יערער על מתו
לא יביא ספדן לערער על מתו שמת זה ימים רבים, לחזור על קרובי המת כדרך שחוזר הספדן שצועק ואומר בואו בכו עמי כל מרי לב. ומי שלבו דוה עליו הולך ומספיד על קרובו

לא יספידנו
לא ישכור ספדן על מתו שמת לו באותה שעה

קודם לרגל שלשים יום
תמיד. דאמרי טעמא בגמרא שדרך בני אדם לכנוס מעות לצורך הרגל קודם לרגל ל' יום מכי שמע שדורשים בהלכות הרגל, ושמא יתן המעות שכנס לצורך הרגל לספדן וימנע משמחת הרגל. ואית דאמרי שאין המת משתכח מן הלב אלא לאחר ל' יום אחר הספדו

Moed Katan1: 5

רַבִּי מֵאִיר אוֹמֵר: רוֹאִין אֶת הַנְּגָעִים בַּתְּחִלָּה לְהָקֵל, אֲבָל לֹא לְהַחְמִיר; וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: לֹא לְהָקֵל וְלֹא לְהַחְמִיר. וְעוֹד אָמַר רַבִּי מֵאִיר: מְלַקֵּט אָדָם עַצְמוֹת אָבִיו וְאִמּוֹ, מִפְּנֵי שֶׁשִּׂמְחָה הִיא לוֹ; רַבִּי יוֹסֵי אוֹמֵר: אֵבֶל הוּא לוֹ. לֹא יְעוֹרֵר אָדָם עַל מֵתוֹ וְלֹא יַסְפִּידֶנּוּ קֹדֶם לָרֶגֶל שְׁלֹשִׁים יוֹם.

R' Meir says: We may examine negaim for the first time in order to render a lenient verdict, but not to render a stringent one. The Sages say: [We may] not [examine a nega whether] for a lenient or for a stringent verdict. R' Meir also said: A person may gather his father's and mother's bones [for burial], as it is a [source of] joy for him. R' Yose says: It is [a source of] mourning for him. A person may not inspire [lamentations] for his dead [relative], nor eulogize him during the thirty days preceding a festival.

Moed Katan1: 4

צָדִין אֶת הָאֵישׁוּת וְאֶת הָעַכְבָּרִים מִשְּׂדֵה הָאִילָן וּמִשְּׂדֵה הַלָּבָן [שֶׁלֹּא] כְדַרְכּוֹ, בַּמּוֹעֵד וּבַשְּׁבִיעִית. וַחֲכָמִים אוֹמְרִים: מִשְּׂדֵה הָאִילָן כְּדַרְכּוֹ, וּמִשְּׂדֵה הַלָּבָן שֶׁלֹּא כְדַרְכּוֹ. וּמְקָרִין אֶת הַפִּרְצָה בַּמּוֹעֵד, וּבַשְּׁבִיעִית בּוֹנֶה כְדַרְכּוֹ.

We may trap moles and mice in an orchard or in a grain field in the usual manner during [Chol] HaMoed and during Shemittah. The Sages, however, say: In an orchard [we may trap] in the usual manner, but in a grain field [we may do so only] in an unusual manner. We may block up a breach during [Chol] HaMoed, but during Shemittah we may build it up in the usual manner.

Suggestions