משנה ד
אין לוקחין בתים עבדים ובהמה אלא לצורך המועד או לצורך המוכר שאין לו מה יאכל אין מפנין מבית לבית אבל מפנה הוא לחצרו אין מביאין כלים מבית האומן אם חושש להם מפנן לחצר אחרת
ר' עובדיה מברטנורא
אלא לצורך המועד שהקונה צריך להם במועד, בתים לישב בהם, עבדים לשמשו, בהמה לשחיטה
או לצורך המוכר שצריך למעות להוציאן לצורך יום טוב
אין מפנים כלים או תבואה
מבית זה לבית אחר רחוק ממנו, מפני הטורח
אבל מפנה לחצרו לבית אחר שבאותו חצר, דצנעה הוי. אבל מבית לבית דרך ר"ה לא
ואין מביאין כלים מבית האומן וה"מ כלים שאינן לצורך המועד, אבל כלים שהן לצורך המועד כגון כרים וכסתות וכוסות וקיתוניות שרי
ואם חושש להם שמא יגנבו מבית האומן, או אם צריך האומן לשכרו ואין בעל הכלי מאמינו כי ירא שמא ישאל ממנו שכר פעולתו פעם שניה
------------------- משנה ה
מחפין את הקציעות בקש רבי יהודה אומר אף מעבין מוכרי פירות כסות וכלים מוכרים בצינעה לצורך המועד הציידין והדשושות והגרוסות עושין בצנעה לצורך המועד רבי יוסי אומר הם החמירו על עצמן
ר' עובדיה מברטנורא
מחפין את הקציעות תאנים שטוחין בשדה ליבשן, מחפין ומכסין אותן בקש מפני הגשמים
אף מעבין שנותנין אותן זו ע"ג זו ועושין אותן כמין כרי, שיהיו העליונות מגינות על התחתונות
הדשושות שדשים וכותשים חטים לדייסא
הגרוסות שעושים גריסין של פול
הם האומנין
החמירו על עצמן ואין עושין אפילו בצנעה. ואין הלכה כרבי יוסי