Moed Katan 3:1-2

משנה א

ואלו מגלחין במועד הבא ממדינת הים ומבית השביה והיוצא מבית האסורין והמנודה שהתירו לו חכמים וכן מי שנשאל לחכם והותר והנזיר והמצורע העולה מטומאתו לטהרתו

ר' עובדיה מברטנורא

ואלו מגלחין. הבא ממדינת הים במועד. שלא היה לו פנאי לגלח קודם המועד. והוא שפירש לסחורה או לדבר הצריך, אבל אם לא פירש אלא לטיול בעלמא אסור

והיוצא מבית האסורין ואפילו חבוש ביד ישראל שהיה מניחו לגלח, לפי שהיה בצער

ומנודה שהתירו לו נדויו במועד. וקודם המועד לא היה יכול לגלח, דמנודה אסור בתספורת

ומי שנדר שלא לגלח, ולא מצא חכם שיתיר לו נדרו קודם המועד. אי נמי לא מצא פתח לחרטה אלא במועד

והנזיר שהשלים נזירותו במועד

ה"ג והמצורע העולה מטומאתו לטהרתו אם חל שביעי שלו במועד מותר בתספורת, דכתיב ביום השביעי יגלח את כל שערו. וגלוח דנתק לא חשיב, שאינו אלא דבר מועט שמגלח סביב הנתק. וטעמא דאסור לכל אדם לגלח במועד חוץ מאלו השנויים במשנה, כדי שלא יכוונו לגלח בתוך המועד שהם בטלים בו ממלאכה ויבוא י"ט ראשון של רגל כשהם מנוולים. והיינו טעמא נמי דאסרו הכבוס במועד

------------------------------------- משנה ב

ואלו מכבסין במועד הבא ממדינת הים ומבית השביה והיוצא מבית האסורים והמנודה שהתירו לו חכמים וכן מי שנשאל לחכם והותר מטפחות הידים ומטפחות הספרים ומטפחות הספג הזבין והזבות והנדות והיולדות וכל העולין מטומאה לטהרה הרי אלו מותרין ושאר כל אדם אסורין

ר' עובדיה מברטנורא

ומי שנשאל לחכם שנדר שלא לכבס בגדיו, ונשאל לחכם במועד והתיר לו נדרו

ומטפחות ידים שמנגבים בהם ידים בשעת אכילה

ומטפחות ספרים כסות שנותנים הספרים למסתפר בין כתפיו מפני השער. וכשבא לגלח לאלו השנויים במשנה שהן מותרין לגלח במועד צריך לכבסה תמיד

מטפחות הספגין שמנגבין בהן כשיוצאין מן המרחץ

וכל העולים מטומאה לטהרה במועד, מותרים לכבס בגדיהם. וכלי פשתן אפילו של כל אדם מותר לכבסן במועד, מפני שהן צריכין כבוס תדיר, ואפילו המכובסים ערב הרגל מיטנפי מיד וצריכים כבוס בתוך הרגל, הלכך לא גזרו בהו. ומי שאין לו אלא חלוק אחד, אפילו שאינו של פשתן מותר לכבס במועד, והוא שעומד ערום בשעת כביסתו עם אזור במתניו בלבד לכסות בשר ערוה שזה מוכיח שאין לו אלא החלוק הזה שהוא מכבס בלבד