משנה ב
יוסי בן יועזר אומר שלא לסמוך יוסי בן יוחנן אומר לסמוך יהושע בן פרחיה אומר שלא לסמוך ניתאי הארבלי אומר לסמוך יהודה בן טבאי אומר שלא לסמוך שמעון בן שטח אומר לסמוך שמעיה אומר לסמוך אבטליון אומר שלא לסמוך הלל ומנחם לא נחלקו יצא מנחם נכנס שמאי שמאי אומר שלא לסמוך הלל אומר לסמוך הראשונים היו נשיאים ושניים להם אב בית דין
ר' עובדיה מברטנורא
יוסי בן יועזר אומר שלא לסמוך ביו"ט. מפני שמשתמש בבעלי חיים, שבכל כחו הוא סומך. וזו המחלוקת היתה בין הנשיאים ובין אבות ב"ד, דור אחר דור
יצא מנחם לעבודת המלך, ופירש מלהיות חברו של הלל. לפיכך לא הודע מענינו אם נחלק עם הלל בזה עם לאו, ונכנס שמאי במקומו להיות אב ב"ד תחתיו, ונחלק על הלל
הראשונים שהוזכרו ראשון בכל זוג היו נשיאים
---------------------------- משנה ג
בית שמאי אומרים מביאין שלמים ואין סומכין עליהם אבל לא עולות ובית הלל אומרים מביאין שלמים ועולות וסומכין עליהם
ר' עובדיה מברטנורא
מביאים שלמים שלמי חגיגה, לפי שיש בהם צורך אכילה להדיוט
ואין סומכין עליהם אלא סומך עליהן מבעוד יום. דלא בעינן וסמך ושחט תכף לסמיכה שחיטה
אבל לא עולות עולת יחיד, ואפילו עולת ראיה. שהרי יכול להקריבה בשאר ימות הרגל דאמר קרא עצרת תהיה לכם, לכם ולא לגבוה
ובית הלל אומרים מביאין שלמי חגיגה ועולות ראייה. דכתיב עצרת לה', כל דלה'. אבל נדרים ונדבות, בין עולות בין שלמים דברי הכל אין קריבין ביו"ט