Chagigah 2:4-5

משנה ד


עצרת שחל להיות בערב שבת בית שמאי אומרים יום טבוח אחר השבת ובית הלל אומרים אין יום טבוח אחר השבת ומודים שאם חל להיות בשבת שיום טבוח אחר השבת ואין כהן גדול מתלבש בכליו ומותרין בהספד ובתענית שלא לקיים דברי האומרין עצרת אחר השבת


ר' עובדיה מברטנורא


יום טבוח
יום שחיטת עולות ראיה של יו"ט


לאחר השבת
שאין קרבים לא ביו"ט ולא בשבת. ועצרת יש לה תשלומין כל שבעה כפסח וסוכות


וב"ה אומרים אין לה יום טבוח
אינה צריכה יום טבוח, שמותר להקריבן ביו"ט. וב"ה לטעמייהו דאמרי מביאין שלמים ועולות ביו"ט. ואשמעינן תנא דאפילו היכא דלא אפשר למיעבד למחר, כגון דחל עצרת בערב שבת אפילו בהא אמרי ב"ש דאין עולת ראיה קריבה ביו"ט ודחו לה עד לאחר השבת


אין כהן גדול מתלבש
בכלים נאים שלו, ביום טבוח של עצרת שאחר השבת. כדי שלא יתנאה באותו היום, שיבינו הכל שאין היום יו"ט


שלא לקיים דברי האומרים עצרת אחר שבת
שהיו הצדוקים אומרים לעולם עצרת אחר שבת, דכתיב וספרתם לכם ממחרת השבת, והן אומרים ממחרת שבת בראשית וא"כ לעולם חל עצרת באחד בשבת


--------------------------
משנה ה


נוטלין לידים לחולין ולמעשר ולתרומה ולקודש מטבילין ולחטאת אם נטמאו ידיו נטמא גופו


ר' עובדיה מברטנורא


נוטלין לידים לחולין ולמעשר ולתרומה
חולין ומעשר שני ותרומה די להם נטילה בכלי שאין בו אלא רביעית מים


ולקודש מטבילין
פירוש לאכול שלמים וחטאת ואשם יש מעלה יתירה, שצריך להטביל את הידים במ' סאה. ואע"פ שאינם אלא סתם ידים, שלא נגעו בטומאה המטמאה את כל הגוף מדאורייתא


ולחטאת
ליגע במי חטאת, מים המקודשים באפר פרה אדומה להזות מהם על טמאי מתים, יש מעלה יתירה, שאם נטמאו ידיו בא' מן הדברים המטמאים את הידים ולא את הגוף, כגון ספר ואוכלין טמאים ומשקין טמאים וכל טומאות שמדברי סופרים, נטמא גם הגוף, וכל הגוף צריך טבילה. וכל מעלות הללו שזה גבוה מזה, מדברי סופרים הם. והאי דנקט להו הכא גבי הלכות חגיגה, לפי שיש בסופן הלכות הרגל, שעמי הארץ חשובים טהורים ברגל, ולא בשאר ימות השנה. בסוף חומר בקודש


Chagiga2: 4
עֲצֶרֶת שֶׁחָלָה לִהְיוֹת בְּעֶרֶב שַׁבָּת, בֵּית שַׁמַּאי אוֹמְרִים: יוֹם טְבוֹחַ אַחַר הַשַּׁבָּת. וּבֵית הִלֵּל אוֹמְרִים: אֵין יוֹם טְבוֹחַ אַחַר הַשַּׁבָּת. וּמוֹדִים שֶׁאִם חָלָה לִהְיוֹת בַּשַּׁבָּת — שֶׁיּוֹם טְבוֹחַ אַחַר הַשַּׁבָּת;  וְאֵין כֹּהֵן גָּדוֹל מִתְלַבֵּשׁ בְּכֵלָיו, וּמֻתָּרִין בְּהֶסְפֵּד וְתַעֲנִית, שֶׁלֹּא לְקַיֵּם דִּבְרֵי הָאוֹמְרִין עֲצֶרֶת אַחַר הַשַּׁבָּת.
[If] Shavuos falls on the eve of the Sabbath, Beis Shammai say: The day of slaughter is after the Sabbath. Beis Hillel say: There is no day of slaughter after the Sabbath. They concur that if it fell on the Sabbath, the day of slaughter is after the Sabbath.  The Kohen Gadol does not don his [special] garments [on that day]; moreover, they are permitted to eulogize and fast, in order not to confirm the view of those who say that Shavuos is always [the day] after the Sabbath.
Chagiga2: 5
נוֹטְלִין לְיָדַיִם לְחֻלִּין, וּלְמַעֲשֵׂר, וְלִתְרוּמָה; וּלְקֹדֶשׁ — מַטְבִּילִין;  וּלְחַטָּאת — אִם נִטְמְאוּ יָדָיו נִטְמָא גוּפוֹ.
We must wash the hands for unsanctified food, for maaser, and for terumah; but for kodesh we must immerse [the hands].  Regarding the [water of] cleansing, if one's hands became contaminated, his [entire] body is [considered] contaminated.