משנה ו
הטובל לחולין והוחזק לחולין אסור למעשר טבל למעשר והוחזק למעשר אסור לתרומה טבל לתרומה והוחזק לתרומה אסור לקדש טבל לקודש והוחזק לקודש אסור לחטאת טבל לחמור מותר לקל טבל ולא הוחזק כאילו לא טבל
ר' עובדיה מברטנורא
טבל לחולין, והוחזק לחולין ועוד זו מעלה. הטובל לאכול חולין ונתכוין לטבול להיות מוחזק טהור לשם חולין
אסור למעשר אסור לאכול מעשר שני הנאכל בירושלים, עד שיטבול לשם מעשר. וכן כולם
אסור בחטאת במים המקודשים באפר פרה
ולא הוחזק לא נתכוין לשם טבילת טהרה, אלא לרחיצה בעלמא
כאילו לא טבל למעשר, וכ"ש לתרומה ולקודש. אבל טבילה היא לחולין, דחולין לא בעו כוונה
-------------------------- משנה ז
בגדי עם הארץ מדרס לפרושין בגדי פרושין מדרס לאוכלי תרומה בגדי אוכלי תרומה מדרס לקודש בגדי קודש מדרס לחטאת יוסף בן יועזר היה חסיד שבכהונה והיתה מטפחתו מדרס לקודש יוחנן בן גודגדא היה אוכל על טהרת הקדש כל ימיו והיתה מטפחתו מדרס לחטאת ר' עובדיה מברטנורא
מדרס אב הטומאה לטמא אדם וכלים כמדרס הזב שמטמא אדם וכלים, כדכתיב וכל אשר יגע במשכבה יכבס בגדיו
לפרושים לאוכלי חוליהם בטהרת חולין
בגדי פרושים מדרס לאוכלי תרומה כאן חסר מעלה אחת. והכי אבעי ליה למתני, בגדי פרושים מדרס לאוכלי מעשר שני. בגדי אוכלי מעשר שני מדרס לאוכלי תרומה, דהיינו לכהנים בתרומתן. וכל הני מעלות מדברי סופרים נינהו, שאמרו אין שמירת טהרתן של אלו חשובה שמירה אצל אלו. ומתוך שהן אצל אלו כאילו לא שמרום, גזרו בבגדיהם שמא ישבה עליהם אשתו נדה, והרי הן מדרס הנדה
היה אוכל על טהרת הקודש היה אוכל חולין שלו בטהרה כאילו היה קודש. שהיה נזהר בהן מכל טומאה המטמא את הקודש
והיתה מטפחתו מדרס לחטאת אבל לא לקודש. דקסבר האי תנא חולין שנעשו על טהרת הקודש כקודש דמו. ואין כן הלכה. דחולין שנעשו על טהרת הקודש לאו כקודש דמו לכל הדברים. כדאיתא בסוף מסכת נדה