Yevamos 1:3-4

משנה ג

שש עריות חמורות מאלו מפני שנשואות לאחרים צרותיהן מותרות אמו ואשת אביו ואחות אביו אחותו מאביו ואשת אחי אביו ואשת אחיו מאביו

ר' עובדיה מברטנורא

שש עריות חמורות מאלו ומה היא חומרא שלהן

שנשואות לאחרים ואינן יכולות להנישא לאחיו של זה מאביו, ואם מתו בעליהן שהן נכרים אצל זה, צרותיהן מותרות לינשא לזה, שאין צרת ערוה אסורה אלא בנופלת לפניו ליבום מאחיו. ורבינו משה בר מימון פירש, אם נישאו בעבירה לאחיו, ומת בלא בנים ונפלו ליבום לפניו, צרותיהן מותרות, שאין אלו צרות ערוה, הואיל ולא היו קדושין תופסין לאחיו באותן עריות

אמו אינה יכולה להנשא לאחיו מאביו, שהרי היא לו אשת האב, לדברי האומר שאנוסת אביו אסורה. ולעיל פירשתי שאין כן הלכה, אלא אמו פוטרת צרתה, שהיא יכולה להנשא לאחיו מאביו

אשת אביו, אשת אחיו מאביו שהיה לו בנים

ואחות אביו כולן אסורות לאחיו כמו שאסורות עליו, ואין בהם צד יבום על זה לעולם. ואם נשאום אחרים ולהם נשים אחרות ומתו, צרותיהן מותרות לינשא לזה. וכן אם נשא אותם אחיו בעבירה ומת בלא בנים צרותיהן מותרות

------------------------------------------- משנה ד

בית שמאי מתירין הצרות לאחים ובית הלל אוסרים חלצו בית שמאי פוסלין מן הכהונה ובית הלל מכשירים נתיבמו בית שמאי מכשירים ובית הלל פוסלין אע"פ שאלו אוסרין ואלו מתירין אלו פוסלין ואלו מכשירין לא נמנעו בית שמאי מלישא נשים מבית הלל ולא בית הלל מבית שמאי כל הטהרות והטומאות שהיו אלו מטהרין ואלו מטמאין לא נמנעו עושין טהרות אלו על גבי אלו

ר' עובדיה מברטנורא

בית שמאי מתירין צרת ערוה להתיבם לאחיו. דלית להו הך דרשה דלצרור

חלצו הצרות מן האחים

בית שמאי פוסלין הצרות מן הכהונה, שחליצתן חליצה

ובית הלל מכשירין שחליצתן שלא לצורך היתה, והרי היא כחולצת מן נכרי

נתיבמו לאחין

בית שמאי מכשירין אותן לכהנים אם נתאלמנו מיבמיהם

ובית הלל פוסלים שנבעלו לאסור להם, והנבעלה לאסור לה עשאה זונה וזונה אסורה לכהן

לא נמנעו ואע"פ שבני הצרות שנתיבמו כדברי בית שמאי ממזרים הם לב"ה, שהרי באיסור אשת אח הם עליהם ואשת אח בכרת, ובני חייבי כריתות ממזרים הם, אעפ"כ לא נמנעו ב"ה מלישא נשים מב"ש, לפי שהיו מודיעים להם אותן הבאות מן הצרות ופורשין מהן

אלו על גבי אלו משאילים כליהם אלו לאלו. ובגמרא פריך אהא דתנן בית שמאי מתירין את הצרות לאחים ובית הלל אוסרים, קרי כאן לא תתגודדו, לא תיעשו אגודות אגודות. ומשני, כגון בית דין אחד בעיר אחת פלג מורים כבית שמאי ופלג מורים כבית הלל. אבל שני בתי דינים בעיר אחת, וכ"ש שני בתי דינים בשתי עיירות לית לן בה