Yevamos 4:7-8

משנה ז


החולץ ליבמתו הרי הוא כאחד מן האחין לנחלה ואם יש שם אב נכסים של אב הכונס את יבמתו זכה בנכסים של אחיו רבי יהודה אומר בין כך ובין כך אם יש שם אב נכסים של אב החולץ ליבמתו הוא אסור בקרובותיה והיא אסורה בקרוביו הוא אסור באמה ובאם אמה ובאם אביה ובבתה ובבת בתה ובבת בנה ובאחותה בזמן שהיא קיימת והאחין מותרין והיא אסורה באביו ובאבי אביו ובבנו ובבן בנו באחיו ובבן אחיו מותר אדם בקרובת צרת חלוצתו ואסור בצרת קרובת חלוצתו


ר' עובדיה מברטנורא


הרי הוא כאחד מן האחין
ולא הפסיד חלקו בשביל שחלץ. דסלקא דעתך אמינא לקנסיה הואיל והפסידה מיבום שפסלה על האחים


זכה בנכסי אחיו
ואפילו גרשה למחר, דיקום על שם אחיו אמר רחמנא, והרי קם


נכסים של אב
דכתיב והיה הבכור, מה בכור אין לו בחיי האב, אף יבם אין לו בחיי האב. ואין כן הלכה, אלא הכונס את יבמתו זכה בנכסי אחיו ואפילו במקום אב


אסור בקרובותיה
כאילו היא אשתו, וכל קרובות הנאסרות מחמת אשה גמורה אסורות מדרבנן בחלוצה


בזמן שהיא קיימת
אאחותה קאי ולא אשאר עריות


מותר אדם בקרובת צרת חלוצתו
ולא אמרינן צרה כחלוצה שיהא אסור באחות צרת חלוצתו כמו שהוא אסור באחות חלוצתו


ואסור בצרת קרובת חלוצתו
ראובן חלץ ללאה, ורחל נשואה לנכרי ולה צרה, ומת הנכרי, אסורה אותה צרה לראובן. וטעמא הוי, שבזמן שלאה חולצת מוליכה רחל אחותה עמה לב"ד, וכולי עלמא לא ידעי להי מינייהו חליץ, ואיכא דסברי דלרחל חליץ, וכי נסיב צרת רחל דהיינו צרת קרובת חלוצתו אמרי צרת חלוצתו נסיב, דאינהו סברי שרחל וצרתה נשי אחיו היו, שהרי חלץ לרחל. אבל אין היבמה מוליכה צרתה עמה בזמן שחולצת, הלכך כי נסיב אחות הצרה לא אמרי אחות חלוצה נסיב


---------------------------------
משנה ח


החולץ ליבמתו ונשא אחיו את אחותה ומת חולצת ולא מתיבמת וכן המגרש את אשתו ונשא אחיו את אחותה ומת הרי זו פטורה מן החליצה ומן היבום


ר' עובדיה מברטנורא


וכן המגרש את אשתו וכו
בגמרא פריך, וכן סלקא דעתך. אלא אימא אבל המגרש את אשתו וכו', שאחות גרושה מדברי תורה ולכך פטורה מן החליצה ומן היבום, ואחות חלוצה מדברי סופרים ולכך חולצת ולא מתיבמת


Yevamos4: 7
הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ — הֲרֵי הוּא כְאֶחָד מִן הָאַחִין לַנַּחֲלָה. וְאִם יֶשׁ שָׁם אָב — נְכָסִים שֶׁל אָב.  הַכּוֹנֵס אֶת יְבִמְתּוֹ — זָכָה בַנְּכָסִים שֶׁל אָחִיו. רַבִּי יְהוּדָה אוֹמֵר: בֵּין כָּךְ וּבֵין כָּךְ, אִם יֶשׁ שָׁם אָב — נְכָסִים שֶׁל אָב.  הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ — הוּא אָסוּר בִּקְרוֹבוֹתֶיהָ, וְהִיא אֲסוּרָה בִקְרוֹבָיו. הוּא אָסוּר בְּאִמָּהּ, וּבְאֵם אִמָּהּ, וּבְאֵם אָבִיהָ, וּבְבִתָּהּ, וּבְבַת בִּתָּהּ, וּבְבַת בְּנָהּ, וּבַאֲחוֹתָהּ בִּזְמַן שֶׁהִיא קַיֶּמֶת. וְהָאַחִין מֻתָּרִין. וְהִיא אֲסוּרָה בְאָבִיו, וּבַאֲבִי אָבִיו [וּבַאֲבִי אִמּוֹ], וּבִבְנוֹ, וּבְבֶן בְּנוֹ, בְּאָחִיו, וּבְבֶן אָחִיו.  מֻתָּר אָדָם בִּקְרוֹבַת צָרַת חֲלוּצָתוֹ, וְאָסוּר בְּצָרַת קְרוֹבַת חֲלוּצָתוֹ.
One who performs chalitzah with his yevamah remains equal to the [other] brothers with respect to the inheritance. If there is a father, the estate belongs to the father.  One who marries his yevamah gains ownership of his brother's estate. R' Yehudah says: In any case, if there is a father, the estate belongs to the father.  One who performs chalitzah with is yevamah is forbidden to [marry] her relatives and she is forbid- den to [marry] his. He is forbidden to her mother, mother's mother, father's mother, daughter, daughter's daughter, son's daughter, and to her sister dur- ing her lifetime; the brothers, however, are permit- ted. She is forbidden to his father, father's father, son, son's son, brother, and brother's son.  A man is permitted to [marry] the relative of his chalutzah's co-wife, but is forbidden to [marry] the co-wife of his chalutzah's relative.
Yevamos4: 8
הַחוֹלֵץ לִיבִמְתּוֹ, וְנָשָׂא אָחִיו אֶת אֲחוֹתָהּ, וָמֵת — חוֹלֶצֶת וְלֹא מִתְיַבֶּמֶת. וְכֵן הַמְגָרֵשׁ אֶת אִשְׁתּוֹ, וְנָשָׂא אָחִיו אֶת אֲחוֹתָהּ, וָמֵת — הֲרֵי זוֹ פְּטוּרָה מִן הַחֲלִיצָה וּמִן הַיִּבּוּם.
[If] one performed chalitzah with his yevamah, and [then] his brother married her sister and died, she requires chalitzah but may not be taken in yibum. Similarly, if someone divorced his wife, and [then] his brother married her sister and died, she is released from chalitzah and from yibum.