משנה ט
שומרת יבם שקידש אחיו את אחותה משום רבי יהודה בן בתירא אמרו אומרים לו המתן עד שיעשה אחיך הגדול מעשה חלצה לה אחיו או כנסה יכנוס את אשתו מתה היבמה יכנוס את אשתו מת יבם יוציא את אשתו בגט ואשת אחיו בחליצה
ר' עובדיה מברטנורא
שומרת יבם ממתנת ליבם
שקידש אחד מן האחים את אחותה אחר שנפלה זו לפניהן והוזקקה לכולן
המתן מלכנוס, דקא פגעת באחות זקוקה
עד שיעשה אחיך מעשה שיכנוס אחיך את היבמה או יחלוץ לה ויעקור את זיקתה מעליך
מתה היבמה יכנוס את אשתו דאפילו כנסה ומתה מותר באחותה
מת היבם ולא נותר אח אלא זה שקידש את אחותה
מוציא את אשתו בגט ואת אשת אחיו בחליצה אבל יבומי לא, משום דאחות גרושתו היא. ובגמרא פסיק הלכה כרבי יהודה בן בתירא
-------------------------------- משנה י
היבמה לא תחלוץ ולא תתיבם עד שיש לה שלשה חדשים וכן כל שאר הנשים לא יתארסו ולא ינשאו עד שיהיו להן שלשה חדשים אחד בתולות ואחד בעולות אחד גרושות ואחד אלמנות אחד נשואות ואחד ארוסות רבי יהודה אומר הנשואות יתארסו והארוסות ינשאו חוץ מן הארוסות שביהודה מפני שלבו גס בה רבי יוסי אומר כל הנשים יתארסו חוץ מן האלמנה מפני האיבול
ר' עובדיה מברטנורא
לא תחלוץ וכו מפרש בגמרא טעמא, דכתיב אם לא יחפוץ האיש לקחת את יבמתו ועלתה יבמתו וגו', הא אם יחפוץ ייבם, כל העולה ליבום עולה לחליצה וכל שאינו עולה ליבום אינו עולה לחליצה
בתולות גזרינן אטו בעולות. וארוסות אטו נשואות. וכן הלכה. והנך שלשה חדשים הם תשעים יום חוץ מיום שמת בו בעלה או שנתגרשה בו וחוץ מיום שנתארסה בו
הנשואות יתארסו דטעמא דאסורה כדי להבחין בין זרע ראשון לזרע שני, שלא תלד בן, ספק בן תשעה לראשון ספק בן שבעה לאחרון, ובארוסות ליכא למימר הכי
והארוסות ינשאו דהא לא איעבור מראשון
חוץ מארוסה שביהודה. שהיו מיחדין את הכלה ואת החתן ביהודה קודם כניסתן לחופה כדי שיהיה רגיל ומשחק עמה ולא יהיו בושים זה מזה בבעילת מצוה, לכך חיישינן שמא בעל
כל הנשים יתארסו משום דר"י לא מפליג בין אלמנה לגרושה ומתיר לאלמנה ליארס אפילו תוך שלשים יום של ימי אבלה, אתא רבי יוסי לאפלוגי עליה בהא, ואסר לאלמנה ליארס תוך שלשים של ימי אבלה